לא תלכלך, לא תזפזפ

איך קשור "לא תנאף" לתרבות הזפזופ ולמה "לא תגנוב" מקרב אותנו להתנהגות אלוקית. שיעור בפרשת יתרו

מי מאיתנו זוכר את עשרת הדברות? הדבר הכי בסיסי כביכול, אבל מסתבר שאם ננסה להיזכר בהם לפי הסדר (בחנו את עצמכם), זו לא משימה כל כך פשוטה. לכן לפעמים צריך פשוט לדבר על הדבר עצמו.

מדוע הדיבר הראשון הוא לא "אנכי ה' אשר בראתי את השמים והארץ" אלא "אנכי ה' אשר הוצאתיך מארץ מצרים"? האם זהו ציווי או אולי הבטחה? ואיך כל ההוראות האלו, שמריחות כמו נפטלין תנ"כי, הן הדבר הכי רלוונטי לחיי החברה והמוסר שלנו היום?

השיעור המלא, כולל המקורות, הציטוטים המלאים וסיפורים על מאחורי הקלעים בתקשורת, בסרטון שבראש הדף. חדש: דף המקורות המלא מצורף גם כאן:

  1. אָנֹכִי ה' אֱלֹוקיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

2. "בליל שני של שבועות היו מהלכים ר' יעקב יצחק ור' בונים בשדות הדגן סמוך ללובלין. ישבו להם תחת אילן פורח והסתכלו בכוכבים. 'זה יסוד אמונתי', אמר ר' בונים: 'הפסוק 'שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה'. ענה ר' יעקב יצחק: 'אכן יסוד הוא, אך מוטב לנו לישראל שנהיה סומכים על הפסוק 'אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים'. אמר ר' בונים: 'הרי תמיד היו שואלים, מפני מה מתחילים עשרת הדברות כך, ולא במילים 'אנוכי ה' אלוקיך אשר בראתי שמיים וארץ?'. השיב ר' יעקב יצחק: 'אילו היה כתוב כך, היה האדם אומר לעצמו: אמנם אדיר הוא האלוקים, אבל הוא לא יתעסק בי, ואין אני יכול לגשת אליו בענייני הפעוטים. לפיכך קורא אליו ה' יתברך: אני הוא אשר הוצאתיך מן הבוץ! בוא אליי בכל זאת, והבא לפני את דאגותיך ומצוקותיך" (מרטין בובר, "גוג ומגוג")

3. לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עַל-פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה

4. לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם ה' אֱלֹוקיךָ, לַשָּׁוְא

5. "הדיבור נועד להתקשרות ולקירוב. מכאן החומרה הרבה במי שמשתמש בדיבור לריחוק ולהפרדה. ארבעה אין מקבלים פני שכינה: כת לצים, כת שקרים, כת חנפים וכת מספרי לשון הרע. האדם הוא יצור חברתי, ומציאותו – מציאות של דיבור. מעילה בכוח הדיבור והפיכתו ממכשיר של קשר למכשיר שפעולתו הפוכה – פוגעת בעצם מהות האדם. הדיבור ושתיקה כלים מופלאים הם, ועלינו להתלמד בשניהם יחדיו כדי להגיע לשלמות". (הרב שלמה וולבה, "דעת שלמה")

6. זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִישַׁבָּת, לַה' אֱלֹוקיךָ לֹאתַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ ה' אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. 

7. כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹוקיךָ נֹתֵן לָךְ.

רש"י: אם תכבד –יאריכון, ואם לא – יקצרון.

8. "ונכתב זה עם חמש דיברות ראשונות כמו שאמרנו, כי הדבר הזה שייך אל השם יתברך. ואם מכבד את אשר משותף עמו יתברך בפועל שלו, כאילו כיבד הקדוש ברוך הוא. ולפיכך ראוי שיהיה דיבור 'כבד' בלוח בדיברות שהם שייכים אל השם יתברך". (המהר"ל, תפארת ישראל).

9. לֹא תִרְצָח  

10. "אנו קוראים אליכם את הקריאה הגדולה הזאת בשם תורתנו הקדושה, תורת האמת הוצדק, החסד והרחמים, אותה התורה הנצחית שהיא היא סוד נצחיותה של אומתנו: חלילה, חלילה לשום אדם מישראל ללמוד אל דרך רשעי הגויים. חלילה למי שהוא אפילו להעלות על רוחו מחשבת פיגול, מחשבת נקם בלי משפט, מחשבת רצח, מחשבת שפיכת דמי נקיים, יהיו מאיזו אומה ומאיזו דת שיהיו. זוהי גדולתנו, זוהי תפארתנו, לשמור את ידינו מתועבות אכזריות כאלה, אפילו בשעות היותר קשות ומרות! אחינו ואחיותינו היקרים, חלילה, חלילה, לשום אחד מאתנו לחלל את מוסר היהדות, הנכס הכי יקר וקדוש שלנו שעליו מסרנו את נפשנו… נכבוש את כעסנו את יצר הנקמה ונמשיך בבניין הארץ ובעבודת ההגנה החוקית, בעזר שומר ישראל" (הרב יצחק הרצוג והרב יעקב מאיר)

11. "הנני מתנגד לשם 'הבלגה', שזהו משמע כאילו איסור של שפיכות דמים של ערבים הוא רק מצד ה'הבלגה', בעוד שבאמת זה אסור לנו מצד ה'לא תרצח'. וירידה מוסרית היא מאין דוגמתה, אם מנמקים את עבירת הרציחה של אנשים מפני שהיא מחוסרת תועלת. בעוד שלפי דעתי, אם אפילו נדע בבירור שעל ידי זה נזכה לגאולה שלימה, חובה עלינו לדחות את ה'גאולה' הזו בשתי ידיים, ולא להיגאל בדם. ולא עוד: אלא אפילו אם נצליח לתפוס מספר ערבים רוצחים, אך אם יהיה לנו אפילו ספק אחד מאלף שבתוך אלה אולי נמצא אחד נקי, עלינו לבלי לנגוע בהם, שמא על ידי כך יסבול גם הנקי" הרב משה אביגדור עמיאל).

12. לֹא תִנְאָף

13. "'הנואף – זה הלומד תורה לפרקים' (סנהדרין, צט), כלומר: הנואף יבחר להתמקד בחלקים המרגשים בתורה, כמו סיפור מכירת יוסף או קריעת ים סוף, בעוד שעל החלקים ה'משעממים' והפחות אסתטיים, העוסקים למשל בקורבנות, הוא יעדיף לדלג. האיסור 'לא תנאף' אינו מדבר רק על בגידה 'נמוכה' בבן או בת זוג, אלא על בגידה בעצם מושג הקשר והאהבה, גם הקשר והאהבה לתורה. עולם הזיפזופ הוא עולם הניאוף, תרבות של הישארות רק כשנעים לי, ואם לא נעים – אני הולך למקום אחר. זוגיות כוללת בהכרח גם רגעי כעס, בלגן ודכדוך, כשאין הנאה מתמדת. מי שקופץ ממקום למקום לא יימצא לעולם אמת. אתה לא בוחר בתורה, או בבן הזוג, או בילדים שלך, רק כשהכול נעים וטוב, אתה לא בורח ב'פרקים' הפחות מעניינים או כיפיים". (הרבנית ימימה מזרחי)

14. לֹא תִגְנֹב 

15. "האדם צריך להפוך את תכונותיו דומות לבורא. איך הולכים בדרכיו? הרי לא נוציא ממצרים ולא נברא עולם, ההליכה בדרכיו היא במאמץ להידמות לו. תכונת הבורא הכוללת ביותר היא הנתינה. מטרת האדם להפוך מאגואיסט שרק מקבל לאדם שנותן ונותן, נותן לאחר ונותן לבורא. מכאן נובע שהדבר הכי הפוך מתכלית הבריאה הוא לקחת ממישהו אחר משהו שלא שייך לך. גזל ממון, גזל זמן, גזל שינה, גזל דעת. זה יכול להיות גם עקיפה בתור, או הארכת הפסקה כי הבוס לא רואה. חז"ל חששו מאוד גם מאבק גזל. צריך לאמן את עצמנו כל הזמן, כמו שריר, לתת ולתת". (הרב יובל אשרוב)

16. לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר 

17. "בחינת 'לא תענה ברעך עד שקר' הוא כנגד הדיבור 'זכור את יום השבת', כי שבת הוא עיקר התכלית ואי אפשר להשיגו כי אם על ידי בחינת 'לא תענה ברעך עד שקר', דהיינו להיות נזהר מן השקר הנאחז בזה העולם, ולברר את האמת מן השקר, ועל ידי זה זוכים לשבת, שהוא בחינת אמת, והוא שמו של הקדוש ברוך הוא, והוא התכלית. כי 'לא תענה ברעך' מרמז שלא להעיד עדות שקר בבוראו, והבעל דבר מתגרה בבני אדם למצוא תואנות ועלילות שקר להרחיקם מהטוב האמיתי והתכלית הנצחי". (רבי נחמן מברסלב)

18. לֹא תַחְמֹד

להאזנה לשיעור על פרשת השבוע בקובץ קול (mp3) לחצו כאן. ניתן להוריד את הקובץ למחשב או לטלפון (בלכתך בדרך). להירשם לדף הפודקאסט. ניתן גם להאזין בנגן המצורף.

השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר מתקיים מדי יום רביעי בשעה 21:00 בהיכל שלמה, רחוב המלך ג'ורג' 58, ירושלים. בשיתוף שמיא נחלאות.

לחצו כאן לצפות בשיעוריה הקודמים של סיון רהב-מאיר ב״ליבא״

רוצים להישאר בקשר עם ״ליבא״ ולקבל עדכונים על שיעורים, מפגשים ותכנים?

אפשרות אחת: הצטרפו לעדכוני המייל שלנו. לחצו כאן.

אפשרות שנייה: הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו.
ההצטרפות לקבוצות מצריכה שני שלבים פשוטים:
1. הוסיפו את המספר של ליבא 058-70-75-455 לרשימת אנשי הקשר במכשיר שלכם.
2. לאחר שהוספתם את המספר, אנא שלחו הודעת וואטסאפ (לא סמס) למספר הנ"ל, וכתבו "הצטרפות".
מכאן ואילך, תוכלו לקבל עדכונים חמים ישירות לנייד.

 

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

  1. בס"ד.
    אני רוצה לספר לך סיון, מדוע התרגשתי במיוחד מהמכתב שקראת מאת הקדוש, החייל אליעזר שפר הי"ד.
    זה בגלל העיתוי והתזמון של שיעורך, לתאריך נפילתו – ט"ז שבט תשמ"ח, 28 שנה ויום, לפני מועד העברת השיעור הנדון שלך.
    ואכן, ציינת זאת בדברייך. אבל לא יכלת לשער ולהביא בחשבון, את תאריך הלוויתו.
    כי בי"ז שבט, יום אחרי הנפילה, התקיימה הלוויתו והבאתו למנוחת עולמים, הלוויה בה אני השתתפתי אישית. ובדיוק במוצאי התאריך הזה, י"ז שבט, את מעבירה שיעור, קוראת את דבריו ואכן מקדישה זאת לזכרו.
    כל זאת אני כותב לך מתוך ידע אישי: בני יותם סגל, שכיום הוא מוסיקאי ידוע בתחום החזנות והמוסיקה היהודית ועוד, שרת אתו ועם חברו אבשלום בשארי הי"ד, שנפל ביחד אתו באותו פיגוע מארב מחבלים – במחלקה 3, פלוגת מאי 87, גדוד צנחנים אפעה, 890.
    כאמור לעיל, השתתפתי בהלוויה של אליעזר הי"ד בבית העלמין הצבאי בהרצליה.
    בני יותם היה אחד מהחיילים החברים שנשאו את ארונו של אליעזר הי"ד על כתפיהם. אני רואה את הארון על כתפי בני וחושב לעצמי מה עוד צריך לעבור על בחורים צעירים יהודים, שצריכים לחוות חוויות מעין אלו בהגנתם על מולדתם…
    תאריך ההלוויה זכור לי במיוחד, כי מיד אחרי ההלוויה בהרצליה, בני נסע אתי להר המנוחות בירושלים, לאזכרה ביום השנה השני למות סבתו, אמי מורתי ע"ה, שיום פטירתה הוא י"ז בשבט תשמ"ו.
    ואכן, אתמול, י"ז שבט תשע"ו, עלינו שוב לקברה של אמנו ע"ה וקיימנו את כל סדר הלימוד והסעודה לזכרה ביום השנה ה-30 לפטירתה.
    וכעת, ממש אחרי האזכרה לאמי ע"ה, אני צופה כאן בוידאו של שיעורך, הדברים צפים לי בזכרוני ואני נוכח עד כמה העיתוי של הקראת דברי הקדוש אליעזר שפר הי"ד, ממש מתוזמנים מאת בורא העולם, אשר הוציאנו מארץ מצרים מבית עבדים ומוכן להיענות לכל פניותינו, בכל ענינינו, קטנים כגדולים,מנהל הכל ומתזמן הכל כפי שהיטבת להסביר בדברייך, על הדיבר הראשון: "אנכי ה' אלקיך".
    תבורכי. ישר כוחך על כל פעלייך.
    בהוקרה
    דוד סגל – שבי שומרון
    דוא"ל daveseg@netvision.net.il

    דוד סגל
פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *