1. מחשבות על סדר ועל אי סדר לקראת הסדר
איך אתה יודע שאיבדת את זה?
#כשספק הכוח של הלפטופ שלך הלך לאיבוד בבית ואתה מעדיף ללכת לקנות אחד חדש במקום לנבור נבירה חסרת תוחלת מתחת להריסות הבלגן ששורר ומושל שם.
#כשאתה קורא לאורי בנך הגדול, מעין, ולמעין בנך הקטן, אורי, יותר משלוש פעמים בשבוע אחד.
#כשכל הדברים שפעם היית מדבר עליהם עם החברים בצחוק – היום אתם מדברים עליהם ברצינות.
אני מניח שכל אחד מאבד את זה מתישהו. את סדר העניינים. את השליחות. את המשמעות שמולידה מטרות גדולות, שמולידות מטרות קטנות יותר. החיים מתחילים לתעתע בדרך כלל כשאיזו מטרה קטנה בדרך, תת מטרה, מתנפחת לממדים לא הגיוניים. לרוב זה קורה כשמחמיצים את השעה הנכונה. שיר שהתעכבת עליו יותר מדי זמן. מלה שלא נאמרה או שנאמרה לא נכון. טיול שדחית. עבודה שהצטברה. זה נכון שאני לא שולט בכלום. וזה עוד יותר נכון שאני דווקא די שולט ואחראי על התנועה הנפשית בתוכי. וגם זה באחוזים.
יש דיון עמוק ונסתר אצל רבותינו לגבי כמה בחירה בכלל יש לו לאדם. מהרמב"ם, שבהלכות תשובה פותח את כל תנועותיו ומעשיו של האדם לבחירה ולשפיטות, ועד לרבנו אשלג "בעל הסולם", שמדבר באחת השיחות הנפלאות שלו על כך שרוב האדם קבוע גנטית וסביבתית, ומותיר לנו את הבחירה הדקה של איזו סביבה אנחנו בוחרים שתשפיע עלינו.
אבל בשביל שיהיה איזה סיכוי להתחיל לדבר על בחירה, צריך בכלל להקשיב לאפשרויות. צריך סדר פנימי בסיסי בשביל לראות מה בסדר ומה לא בסדר. אנשים תועים בזה הרבה. אתה רואה מישהו שגמיש נפשית כמו גומי? סיכוי טוב שזה דווקא בגלל שהוא בנוי פנימית באופן יציב מספיק שנותן לו את האפשרות לשחק בבלגן. רואה מישהו שהכל אצלו טיפ טופ ולא זזה כוס? קח בחשבון שהבן אדם יושב נפשית על סף תהום.
וגם את ההיררכיות של מה פנימי ומה חיצוני, צריך לסדר. אף פעם אין לי זמן לסדר. זה מטריף אותי איך אף פעם אין לי זמן לסדר.
2. מחשבות על זמן פנוי ועל לצאת להירגע
המצורע הוא הכוכב של פרשת "תזריע". רש"י פותח את פירושו לפרשה במדרש של רבי שמלאי שאומר שכמו שהאדם נברא אחרי החיות והבהמות – ככה תורת הטהרה והטומאה שלו מגיעה רק אחרי שבפרשה הקודמת נמנו כל הבהמות הטהורות והטמאות.
אבל מהי תורת הטהרה והטומאה? מה זה אומר?
מדובר במוכנות, או חוסר המוכנות, של הכלי האנושי לקבל הארה. דעת. תבונה. היכולת להתאחד עם אור הבורא. על פי רבי שמלאי, כמו שהאדם, שהוא מורכב ומשוכלל יותר משאר הבריאה, נברא אחרון, כך הוא צריך לעבור תהליך ארוך יותר בשביל להכיל את סוג הדעת והתודעה האלוקית שמיוחדות לו. שהופכות אותו לאדם.
כלומר – מה שיותר משוכלל, ככה התהליך ארוך יותר. מה שיכול להיות טהור במיוחד, צריך לעבור דרך דיני טומאה חמורים במיוחד.
בלי אחריות, אבל על פי המדרג הזה יוצא שהאישה היולדת, שפותחת את הפרשה, היא המעולה שבמין האנושי. והנסיון של חיי, לפחות, לא יכחיש… אבל יש מישהו עוד יותר מעולה אפילו מהיולדת.
המצורע.
משה היה המצורע הראשון שמוזכר במקרא. גם מרים נצטרעה. ומסורת בידינו שהחולקים על כהונת בני אהרן מצטרעים. ואפילו משיח צדקנו מתואר כמצורע במדרשים. אנחנו מדברים כאן על הטובים ביותר. ומקובלים שהצרעת היא מחלה נפשית שבאה על הוצאת לשון הרע. איך זה עובד ביחד? ייתכן שהמעלה המיוחדת של המצורע היא, שהוא בדרגה כזאת גבוהה שהחטא מתבטא אצלו מיד. שתוכו כברו. שהוא חי במידת אמת בעולם השקר. ושהוא יכול אם כן להתקן באמת.
ה"מתנה" שהמצורע (שהטיפול בו נשמע כמו ספר הדרכה מאוד עמוק ומדויק לטיפול בחולה של ימינו) מקבל מהכהן שבדק ומצא בו סימן שחשוד לצרעת, היא מתנה שהתורה אוהבת לתת – הסגר. זמן של התבודדות. שבוע לחשוב על מה העניינים איתי. לעשות סדר. כשהדברים הולכים לכאן ולכאן וקשה לדעת – טוב או רע, חולה או בריא, כדאי או לא כדאי, הכי טוב – מה שנקרא בשפה שלי ושל החברים שלי, "ללכת לים". כלומר לעשות פוס. לצאת להרגע.
אחרי שבוע של הסגר, הכהן בא לראות מה קורה. הנגע פשה? יש סימנים מובהקים למחלה? עדיין לא יודעים? מה עושים אם עדיין לא יודעים? בפרשה שמדברת על נגעי השיער – סוג של נשירת שיער לא אורגנית שמרמז על צרעת – הכהן שמסגיר את האדם וחוזר אחרי שבוע ומוצא אותו בדיוק באותו מצב, לא פשה ולא חלף, מגלח סביב האזור הנגוע ומשאיר שתי שערות בגבול הנגע כדי לבדוק את ההתפשטות ברזולוציה יותר גבוהה. מה שנקרא – לא הבנו מהרנטגן, נלך על אם-אר-איי.
ונשאלת השאלה: אם כבר, אז בואו נלך על אם-אר-איי מההתחלה! למה לבזבז זמן ריפוי יקר על רזולוציה חלשה? אלא שזה בדיוק העניין, שכל זמן שהאדם תלוי בספק, צריך להיזהר מאוד שלא "להחליט" בשבילו אם הוא עבר או לא עבר את הגדר אל המחלה ממש. באזור הדמדומים הזה, הפסיכולוגיה מאוד קובעת. אנחנו עוד לא יודעים. הכל מאוד מאוד קטן. זה יכול להיות כן וזה יכול להיות לא. אבל אם אדם יכנס לתוך התודעה של מחלה, רוב הסיכויים שתתגלה שם מחלה.
לכן בשבוע הראשון הכתוב אומר – קח את הבן אדם, תסגיר אותו, תן לו שבוע לנוח מהחיים שלו. שיחשוב טוב. הוא עוד לא שם.
תן לו גם לעשות תשובה. תן לו להגיע ל: "אוקיי, אני משנה מכאן את החיים שלי. אני משתנה". אבל אם אחרי כל זה אתה רואה ששום דבר לא משתנה – קח אותו לעשות בדיקות כמו שצריך.
