הסודות של ברכת הכהנים

פרשת נשא תשע"ח: בפרשה הכי ארוכה בתורה, נתמקד בששה מתוך 176 פסוקיה: מצוות ברכת הכהנים

(השיעור מתקיים מדי יום רביעי ב-21:00 ב"היכל שלמה", קינג ג'ורג' 58, ירושלים. לקבלת השיעורים וגם קטע יומי קצר ישירות לסלולרי סמסו את שמכם בלבד למספר 052-5940059. הווידאו של כל השיעורים נמצא באתר "ליבא")

פרשת השבוע היא פרשת "נשא". אנחנו בפרשה השנייה של ספר במדבר, ויש בה 176 פסוקים, מה שהופך אותה לפרשה הארוכה ביותר בתורה. היא מתחילה בציווי הבא:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן גַּם הֵם לְבֵית אֲבֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם.

הפרשה כולה עוסקת בנשיאה, בספירה, במניין של כל משפחת לוי, ואחר כך בעוד עניינים רבים – על אישה שסטתה מן הדרך, מן הנאמנות, ואיך יש סיכוי לשלום בית. על נזיר שהחליט להתנזר מדברים מסוימים והאם זה מותר ואיך הוא פועל. יש פרשנים שמוצאים פה מכנה משותף סביב המילה "נשוא", מלשון לנשא ולרומם. כל הנושאים בפרשה מנשאים את האדם, את עם ישראל ואת הקב"ה – הלווים נושאים את כלי המשכן (על הארון נאמר שהוא "נושא את נושאיו"), כל המפקד הזה (גם בפרשה הקודמת, פרשת במדבר) מלמד אותנו לא רק לספור אלא לנשא ולספור כל אחד. הביטוי "לא סופר אותו" הוא מפורסם אבל אנחנו אומרים בפרשות האלה: אני כן סופר אותו. אחר כך הנזיר רוצה להתקדש ולעלות ולנשא את עצמו, הנשיאים מביאים כל אחד את חלקו לקראת חנוכת המשכן, והשיא שבו נעסוק בהרחבה – הכהנים נושאים ידיהם בברכת כהנים. אז המסר הוא כמובן: גם אתה תנשא את הראש שלך, את החיים שלך.

אז אמרנו שיש בפרשה הארוכה ביותר 176 פסוקים, אבל אנחנו נעסוק בשישה פסוקים בלבד:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.

מה פשר הפסוקים האלה ומה קסמם? כך מסביר הנתיבות שלום:

"ברכת כהנים היא מתנה שנתן הקב"ה לעמו. כל התורה והמצוות הם עזר וסיוע שנתן הקב"ה ליהודי כנגד כל הדברים המרחיקים, אך נוסף על כך נתן הקב"ה ברוב רחמיו על ישראל את עניין ברכת כהנים, שבכל יום יהיה ליהודי ברכה של שפע עליון" (נתיבות שלום)

כלומר, יש פה עוד מסלול, עוד נתיב לשפע. איך עושים את זה בימינו? במקדש הייתה נהוגה ברכת כהנים, ואחרי חורבן הבית היא נאמרת בתוך התפילה, בבית הכנסת, וגם בפידיון הבן, וגם כל ליל שבת ההורים מברכים את ילדיהם כך, וגם בבוקר בתפילה אחרי ברכת התורה מצטטים את הפסוקים האלה, ועוד ועוד.

בברכת כהנים, שמתרחשת תוך כדי תפילת שמונה עשרה בבית הכנסת, מתכנסים כל הכהנים שנמצאים ואומרים: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו בקדושתנו של אהרון (לא "במצוותיו") וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה".

זו ברכה ייחודית. הכל צריך להיעשות באהבה אבל זו הפעם היחידה שבה זה נאמר. אנחנו לא אומרים "המוציא לחם מן הארץ באהבה, להדליק נר של שבת באהבה, להניח תפילין באהבה", אבל כאן מציינים את האהבה.

יש קביעה הלכתית, שמבוססת על הזוהר: "כל כהן שאינו אוהב את עמו, או שאינו אהוב לעם, לא יישא כפיו לברך את העם". כלומר האהבה היא מרכיב שמעכב את הברכה. כמו הפרסומת לחומוס בזמנו, ברכת כהנים עושים באהבה, או שלא עושים בכלל.

קצת רקע: הכהנים הם מנהיגים רוחניים, דמויות של אהבה, דמויות רוחניות שמעלות אותנו רמה מעצם קיומן. ומאיפה ההשראה? מי מודל ההזדהות שלהם, של משה כהן מהבית כנסת השכונתי? ההשראה של משה כהן זה אהרון כהן, אהרון הכהן. "אשר קידשנו בקדושתו של אהרון". הם פועלים לאורו. יש מדרש מפורסם איך אהרון עשה שלום בין אדם לחברו, איך הוא הלך לאחד ואמר לו שהשני מתחרט ומתגעגע, והלך לשני ואמר לו שהראשון מתחרט ומתגעגע, וככה הם השלימו. אבל הנה מדרש אחד פחות מפורסם על אהרון ואהבתו והדרך שלו לחנך את העם:

"כשהיה אהרון מהלך בדרך, פגש באדם רשע ונתן לו שלום. למחרת ביקש אותו איש לעבור עבירה, ואמר: אוי לי, איך אשא עיניי אחר כך ואראה את אהרון? בושתי ממנו, שנתן לי שלום. ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה" (מדרש)

מה קרה כאן? המפגש עם המנהיג הרוחני חושף את דיוקנו הפנימי של אותו אדם, וממילא מה לו ולכיעור הזה, זה לא הוא, הוא מתעלה ומשתפר ומתנשא.

עד כאן על הכהנים. מכאן – בואו נלמד את הברכה עצמה. נחמה ליבוביץ' כותבת על הסכנה להתרגל למילותיה ולא לשים לב לתוכן שלה. מתחילים:

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם.  

"כה" – ככה בדיוק. מדויק. מול תרבות של קוסמים ומכשפים ומקדשים ועובדי אלילים – יש ברכה, שחור על גבי לבן. אנשים מחפשים סגולות ונוסעים רחוק וחלק מהתעשייה הזו לצערנו בימינו מלאה שרלטנים, והנה ברכה שחור על גבי לבן, מהתורה, בחינם, "כה", בדיוק ככה. מקור הברכה הוא באלוקים, והכהן צריך לדייק בברכה ולא להוסיף משלו ולא לגרוע.

הרש"ר הירש מסביר: זו לא זכות אלא חובה, זה חלק מהשירות שהם נותנים, חלק ממשימתם ועבודתם. הוא מוסיף שאחרי מות שני בני אהרון צריך לדייק, שלא תהיה אש זרה, הם מקבלים עבודה מוגדרת מאוד (זו עבודה לברך אותנו, הישראלים).

המילה הזו "כה" חשובה מאוד גם לרש"ר הירש שנלחם בזמנו בתנועות חדשות שהמציאו המצאות בגרמניה, וגם בדורנו. צריך להיות מדויק. ואחרי ההוראות להיות מדויק ומדוקדק, מהי הברכה?

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.

רש"י: יברכך – שיתברכו נכסיך.

וישמרך – שלא יבואו עליך שודדים ליטול ממונך. שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשמרו מכל אדם, וכיוון שבאים ליסטים עליו ונוטלים אותה ממנו, מה הנאה יש לו במתנה זו? אבל הקב"ה הוא הנותן, הוא השומר.

לא לאבד את הרכוש הקיים, וגם לא לאבד מעלות שהגענו אליהן. הרב שבתי סבתו מדבר בהקשר הזה על התקדמות לימודית ללא קביעתה בזיכרון, כמו עבודה שנעשית במחשב ללא לחיצה על לחצן השמירה (זה דבר שקל לנו להבין, איזו אימה…). כלומר, אחרי הברכה בנכסים, הברכה גם נשמרת.

אבל ה"אור החיים" הקדוש אומר שזה יותר מזה: ככל שהברכה יותר גדולה – כך צריך יותר שמירה. יש חשש שהברכה תגרום לך להתגאות, או לשכוח את טובת הקב"ה, יש פסוקים בנוסח "פן תאכל ושבעת" או "ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך". הברכה היא שהברכה תהיה ברכה. יש דוגמאות רבות של זמרי ריאליטי שעולים לגדולה ומשתנים, של יזמים שמתעשרים ומשתנים. האדם פה בעצם אומר: שמור עליי מפני נכסיי ומפני הצלחתי. שאתה תשלוט בהם ולא הם ישלטו בך.

מי שכותב זאת נפלא הוא הנצי"ב מוולוז'ין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין:

יברכך – נכלל בזה לכל אדם כפי הראוי לו להתברך. לעוסק בתורה – בלימודו, ולעוסק במסחר – בסחורתו. כך נכלל בזו הברכה הכללית 'יברכך ה" תוספת לכל אדם במה שיש לו.

וישמרך – כל ברכה צריכה שמירה שלא תיהפך לרועץ, חס ושלום. בעל התורה צריך שמירה מן הגאווה וחילול השם וכדומה, וגם כשמשמעו – שלא יישכח. בעל נכסים צריך שמירה שלא יהי עושר לרעתו, כמו בקורח ונבות היזרעאלי וכדומה, וגם כמשמעו – שמירה מגניבה ואבידה.

לדבריו, הברכה הראשונה – היא נתינה מכל סוג, לפי מעשיו של האדם, והברכה השנייה – היא מניעת הרעה העלולה להגיע דווקא בעקבות השפע שניתן.

אגב, זו לא הרמה האחרונה. למה רק שמירה מרע? מה עם עשייה טובה? מדרש רבה מציע רמה שלישית:

יברכך – בעושר.

וישמרך – שתעשה ממנו מצוות.

כלומר, זה שעולים לגדולה לא חייב להבהיל אותנו, אפשר גם לפרוץ קדימה ולתת צדקה, לדאוג לתיקון העולם, לעשות דברים הרבה יותר גדולים בזכות הכלים החדשים שהתברכנו בהם.

נעבור לברכה השנייה. אחרי השפע הגשמי – מגיע השפע הרוחני. אור בתורה הוא סמל לתורה, חכמה, בינה, הרחבת הדעת ועוד.

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.

במדבר רבה: יאר – זה מאור תורה. שיאיר עיניך ולבך בתורה ויתן לך בנים בני תורה.

ספורנו: יאר – יגלה עיניך באור פניו להביט נפלאות מתורתו וממעשיו.

הנתיבות שלום מסביר שהעיניים פשוט נפקחות. "יאר" זה אומר שיהיה אור ולא נתבלבל בין חושך לאור. המצוות ייראו זוהרות וזורחות והעבירות חשוכות ושפלות.

נמשיך למילה "ויחונך", מלשון חן. זו ברכה להיות בעלי חן.

מדרש: ויחנך – יתן חנך בעיני הבריות, וכן הוא אומר 'וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר', ואומר 'ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה', ואומר 'ויתן האלקים את דניאל לחן ולחסד ולרחמים', ואומר במשלי 'ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם'.

אני זוכרת שבגן הילדים לימדו את השיר "סבלנות סבלנות לא קונים בשום חנות" אבל בעצם צריך לומר שגם "חן חן לא קונים בשום חנות". אדם שזכה בחן זכה בגדול, יש אנשים סופר מוכשרים וחכמים יותר מאחרים אבל חן זו מתנת שמיים. יש גם ביטוי של חז"ל "חן אישה על בעלה, וחן המקום על יושביו". זה לא רציונלי ומוסבר, זה חינני.

דיברנו על שפע חומרי, על שפע רוחני, אבל מה התכלית של כל השפע שקיבלנו? לאן זה מוביל?

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלום.  

ישא זה אומר אכפתיות כלפי כל יחיד, הוא מסתכל אליך בעיניים לכאורה.

האבן עזרא: ישא ה' פניך אליך – ההיפך מ'אעלים עיני מכם' (ישעיהו). שבכל מקום שתפנה, יהיו פני נשואות אליך.

רבינו בחיי בן אשר: השגחה פרטית יתירה, ובהיפך זה 'אעלים עיני מכם' (ישעיהו)

איזה תיאור יפה, התעלמות זה דבר נורא, יש אהבה ויש שנאה, אבל יש אומרים שהתעלמות היא הקשה מכולם, זו אדישות, חוסר יחס. "ישא ה' פניו אליך" זה אומר עודף יחס. השגחה פרטית יתירה, כמו שכותב רבינו בחיי. ומה גורם לה' לשאת אלינו פנים? אם אנחנו נושאים פנים אליו:

"ישא ה' פניו – וכי הקב"ה נושא? והלוא כבר נאמר 'אשר לא יישא פנים'? אמר הקב"ה: כשם שהם נושאים לי פנים, כך אני נושא להם פנים. כיצד? כתבתי בתורתי 'ואכלת ושבעת וברכת', ואדם מישראל יושב הוא ובני ביתו ואין לפניהם כדי שביעה, ונושאים לי פנים ומברכים, ודיקדקו על עצמן עד כזית, עד כביצה – לפיכך: ישא ה' פניו אליך" (במדבר רבה)

כלומר: אם הם אוהבים אותי באופן מיוחד – אני אוהב אותם באופן מיוחד, זו אכפתיות תמידית והדדית.

ואחרי "ישא ה' פניך אליך", מה זה שלום? אומר הנתיבות שלום: זה לא רק היעדר מחלוקת אלא מצב הרמוני מתוקן. לא רק הפסקת אש. "שלום בית" יכול לתת הצצה למה זה שלום, כשיש שלום בית זה לא כמו "הסכם שלום" עם הפלסטינים, איזה ניסיון לעשות מו"מ בלי הרבה אמון, זה לא רק אי-לוחמה. בשלום בית אמיתי 1+1 זה יותר מ-2, יש שכינה, יש תוכן. אז אם זה ככה בבית אחד פרטי, תדמיינו את כולנו 1+1+1 וכו', תדמיינו שלום בית כזה בין כולנו.

ננסה לראות כעת את שלוש הדרגות שמופיעות בברכה הזו:

"שם השם מוזכר שלוש פעמים. רצה הקב"ה להדגיש בכל ברכה וברכה שנותן הברכה הוא ה', ועצם ההדגשה הזו היא כבר ברכה לעצמה: יברכך – ברכה כלכלית, יאר – ברכה רוחנית, ישא – הבטחה להעדפה של ישראל". (הרב אברהם צוקרמן)

מה זה העדפה להבטחת ישראל? הרש"ר הירש כותב ברוח הזו דברים נפלאים. אם אנחנו נדע מי אנחנו, כולם יידעו מי אנחנו ויתלהבו וירצו להיות חלק מזה, וגם הקב"ה יאהב אותנו. תראו איך הוא ניסח זאת בגרמניה, כשניסה להסביר ליהודים שהתבוללות וההשתלבות המלאה בחברה הגרמנית לא תעזור להם. להיפך, אם תהיה אתה עצמך אז יעריכו אותך, אם תתבדל:

"הנה כבר ניתנו לך אמצעים חומריים ורוחניים, כבר האיר ה' פניו אליו וגילה לך את מטרותיו, אם ניצלת את כל אלה כהלכה – כי אז ישא ה' פניו אליך. הוא יכוון אליך את כל מטרות הנהגתו בטבע ובהיסטוריה. תכלית כל הנהגת ה' עלי אדמות תהיה ממוקדת בך. מגמת פני ה' תהיה אליך, ואתה תהיה תכלית הנהגתו.

וישם לך שלום – ואל יעלה על דעתך שכך תגיע לידי בידוד וניגוד לעולם. כל בעלי הרגש והמחשבה שמסביבך יראו בך השלמה לעצמם. אליך ישאפו, ובך יראו את היסוד להווייתם. העולם כולו ישר שיר מזמור לאדם העובד את ה' באמת".

תסתכלו על הציטוטים לאחרונה על ישראל. תקשיבו טוב מה אומרים עלינו טראמפ, מייק פנס, מודי מנהיג הודו, נשיא פנמה, נשיא פרגוואי, נשיא גווטאמלה (שלושתם היו פה בימים האחרונים). הם מתלהבים, הם רואים בנו השראה, אור לגויים, אומה מיוחדת שהם רוצים ללמוד ממנה ולהתברך ממנה. זה לא כל כך בכותרות, לצערנו. אנחנו אלופים בלצטט כל מילת ביקורת עלינו, וזה חשוב כמובן להקשיב לטענות נגדנו, אבל למה לא להאזין היטב גם לדיבורים בעדנו?

נמשיך לפסוק האחרון:

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.

אם ייראו עליכם את השם שלי, אם יהיה ברור מי אתם – אני אברך אתכם. יש פה שני פירושים של רש"י:

רש"י: ואני אברכם – לישראל, ואסכים עם הכהנים.

דבר אחר – ואני אברכם – לכהנים.

הפירוש השני הוא ברכה לשליחי הציבור עצמם, שמברכים את כולם. צריך לזכור גם אותם, את העוסקים בצרכי ציבור באמונה, מגיעה גם להם ברכה.

אבל בכל מקרה, לפי שני הפירושים, כתוב פה "ואני אברכם". זה ה' המברך. הכהנים הם רק הצינור. זה דגש חשוב, אז וגם בימינו: הברכה מגיעה ממקור הברכות, הקב"ה.

לסיום המסע שלנו סביב ברכת כהנים, סיפור על ימינו. המילים העתיקות שנאמרו במדבר נשמעות כעת שוב בארץ ישראל, ורק השבוע גיליתי את הסיפור הבא: בשנות ה-80 נערכו בירושלים חפירות ארכיאולוגיות בראשות פרופ' גבי ברקאי, באזור שבו נמצא היום "מרכז בגין". החוקרים מצאו רק מערות קבורה ריקות שנשדדו לאורך השנים, ולכן לא קיוו למצוא משהו משמעותי. יום אחד הגיעו למקום ילדים מחוג של החברה להגנת הטבע. פרופ' ברקאי סיפר: "אחד הילדים היה נודניק באופן מיוחד. ביקשתי שיילך לאחת ממערות הקבורה בצד, לנקות את הסלעים. אחרי כמה דקות הנודניק מושך בשולי חולצתי, כשהוא מחזיק שני כלים שלמים מימי בית ראשון בידיו! הוא לא אמור להרים דבר כזה לבד, אלא לקרוא לי פנימה. בדיעבד, הילד הזה הוביל אותי אל תגלית חיי". בין החפצים נמצא גליל שנראה כמו בדל סיגריה. אחרי סינון וניקוי התברר שזו לוחית כסף מגולגלת. 3 שנים (!) של מאמץ טכנולוגי נדרשו, כדי להצליח לפתוח את הגליל הסגור בלי לפגוע בתוכנו. המעבדות של מוזיאון ישראל נרתמו למשימה, וגם המחלקה לזיהוי פלילי במשטרה. ואז, החוקרים נדהמו לגלות שהם פשוט קוראים את ברכת הכהנים, מלפני יותר מ-2500 שנה. זה הטקסט התנ"כי הקדום ביותר שהתגלה אי פעם בישראל. אולי לא סתם, זה הפסוק הכי עתיק ואותנטי שמצאנו כאן, עם שובנו.

אז מה המסקנה? שגם לילדים שמפריעים בחוג יש כנראה מה לתרום. וגם – שהשורשים שלנו כאן הם עמוקים מאוד וקדושים מאוד.

שנזכה שיברך אותנו ה' וישמרנו, יאר ה' פניו אלינו ויחוננו, יישא ה' פניו אלינו ויישם לנו שלום. ניפגש ב"ה בשבוע הבא, עם פרשה חדשה. להתראות.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *