מבט טוב מבחוץ

במבט ראשון, נראה שיתרו המציא את השיטה הביורוקרטית. במבט שני, אפשר לראות איך מבטו הנבון שרטט לנו את הדרך הנצחית אל הר סיני
מבט טוב מבחוץ
1. עיניים

היכולת להביט מן הצד. לראות את המשחק מגבוה. לדייק את הזולת. לסתת את התפל. וגם את מה שהוא עיקר ושאינו שייך לעניין. זה אולי סל התכונות המבוקש ביותר והנדיר להכעיס, על מדפי הנפש של הזמן הזה.

אמיר צורף הוא מפיק מוסיקלי נדיר. יש לו את העיניים שרואות אותך (פנים וחוץ) כשאתה רוצה להשמיע את עצמך. את הדעות שלך. את הכישרון שקיבלת. עיניים חדות ומדויקות. זה לא נעים. הרי באת להשמיע, לא באת לניתוח. צריך עצבים חזקים.

חמש שנים תמימות, מכריעות, בילינו יחד, אמיר ואני, במחצית הראשונה של שנות התשעים. יום יום כמעט, לפעמים שלוש פעמים ביום, בדרך לנסח את אלבום הבכורה שלי (שלנו…)  – "אלבום המצעדים". מכל מתנות הרוח והנפש שהרעפנו איש על אחיו (אנשים צעירים נדיבים במתנות נפש) המתנה לחיים שלקחתי מאמיר הייתה האמירה החוזרת שלו ש"אתה לא יכול להיות יותר טוב מלהיות עצמך". אני מניח שגם עמיר לב, אביתר בנאי, גלעד כהנא, תמיר אלברט, דידי ארז, נעמי החשמונאי (שאלבומה החדש והכה יפה זרק אותי בחזרה לאמיר) ועוד מעטים וטובים שזכו לעשות אלבום בזוגיות עם "הצורף", יסכימו שהכל טמון בתודעה הזו.

2. אבל איך?

אבל איך אתה יודע איך להיות "עצמך"? מי זה בדיוק "עצמך", בטח בעולם תקשורת של צמצומים ודימויים חד ממדיים? הרי הקהל לא באמת מכיר אותך. המשפחה אולי מכירה אותך. אולי כמה חברים. אולי. ביצירת אלבום אתה מבליט מה שאתה מבליט ומכסה מה שאתה רוצה.

כך שבעצם אפשר לעדכן את האמירה של אמיר ל: "אתה לא יכול להיות יותר טוב מאותה התכונה החזקה שבך שיש בה צורך לציבור שמקשיב לך". אצל דילן אלו העצמאות ורוח המרד. אצל פול סיימון זו הרגישות. אצל דיוויד בואי זה היה הדמיון וההרפתקה. כל אחד והאזיקים שהוא יודע להתיר בחן ובטבעיות למאזינים שלו.

והואיל ואין החבוש מתיר את עצמו ומעטים האנשים שיכולים גם לככב בסרט של החיים שלהם וגם לכתוב עליו את הביקורות, הדרך הכי טובה לשפוט את האיכות שאתה מביא היא דרך עיניים שאתה סומך עליהן. אתה מקווה לפחות לבחור טוב את העיניים. כי זה קריטי לפעמים.

3. יתרו

השם יתרו (מלשון – יותר) מתאים כאן פיקס לפעולת האדם. בשלוש הפרשיות (ולטעמי – ארבע) שהוא מוזכר בהן במקרא – יתרו הוא שחקן החיזוק של העם היהודי. "אל נא תעזוב אותנו.. והיית לנו לעיניים" מבקש משה מחותנו בפרשת בהעלותך שבספר במדבר. ואכן התפקיד הקלאסי של יתרו, ה"חיזוק" שהוא מביא, הוא היכולת הטבעית שלו להסתכל מה"צד" על משה ועל עם ישראל. לתת עצה מבחוץ.

העצה שיתרו משיא למשה בפרשת השבוע הזה שקרויה על שמו, היא לכאורה ארגונית. "אתה לא תוכל לשאת את הערכאה השיפוטית לבדך", מזהיר יתרו. "בנה מוסדות. מנה שופטים. בית משפט עליון. מחוזי. שרי אלפים שרי מאות ושרי עשרות".

ובקיצור, על פי התפיסה הזו, יתרו ממיט עלינו את קללת המבנה הביורוקרטי. משה שתפיסת האדם-לחברו שלו היא הכלת הניגודים והחתירה לפשרה – לא יכול היה לראות את זה לבד, את הצורך האנושי במערכת שיפוטית שתחרוץ דין ותסגור עניין. יתרו, שבא מהעולם הקשוח שמחוץ לענני הכבוד, יכול לראות.

4. יתרו (2)

אבל יש משהו הרבה יותר גדול מהצורך בארגון, ובהיררכיה מובנית, בעצה של יתרו. ושבגינו פרשת מינוי הדיינים מקדימה את פרשת עשרת הדברות למרות שרוב המפרשים, אם לא כולם, מסכימים שכרונולוגית בזמן, היא מתרחשת רק אחרי שמשה יורד מהר סיני בפעם השלישית.

יתרו מבין את הצורך של משה לרדת אל העם. להרגיש את השטח. לשפוט. אבל בשלב הזה בתהליך – משה מואר ומסודר והעם רחוק ממנו בתכלית הריחוק, והדרך להאיר את העם כולו באורו של משה היא להאציל עליו, בתהליך ארוך וקשה, את מירב הסמכויות והאחריות שעל גבו של הנביא. המטרה הגדולה היא, איפה, "להעלות", קמעה קמעה, צעד קדימה וחצי צעד אחורה את העם כולו ל"הר סיני", לאותו המקום התודעתי שבו משה לא אכל ולא שתה ונהנה מזיו החכמה.

צריך לזכור שרגע לפני שמקבלים תורה  – האל מזהיר את משה שאף אחד לא יתקרב ויגע בהר סיני. "הגבל את ההר" – הם לא מוכנים בשלב הזה לרמה הזאת. היא תהרוג אותם.

יתרו, אם כן, רואה שוב את החולשה. את ההפרש שבין הרעיון של משה (ההבטחה שבשיר הגולמי) לבין המצב האמתי הנוכחי של העם שצריך להכיל אותו (אין עיבוד, הלהקה עוד צריכה חזרות, האולפן לא מצויד, הזמר מנוזל…).

ולכן נדמה לי שהשם יתרו לא מעיד רק על העובדה שמסמן רש"י, שכהן מדין ייתר פרשה בתורה או על היותו הדבר היתר (שחקן החיזוק) שעם ישראל היה צריך בשביל להתפתח נכון. אלא שיתרו הוא גם ה"מתיר"  – כלומר שחותן משה מצא דרך להתיר את האיסור על עם ישראל לעלות ל"הר סיני", בדרך ארוכה שנמשכת עד ליום הזה ממש, על ידי הטלת המשא של תורת משה והמערכת השיפוטית שהיא מצריכה, על כל פרט ופרט בעם.

"היה אתה לעם מול האלוהים", מייעץ יתרו למשה, תהפוך מ"אתה" ל"עם שלם" – מול האלוהים. עשה מבנה כזה, תיזום תהליך כזה, שעם ישראל יוכל להוות אותך.

ועכשיו, אחרי שיתרו התיר את הקשר האחרון שאוזק את עם העבדים למצרים ונפתח תהליך שבסופו הוא יוכל להיות גוף אחד עם התודעה של משה – עכשיו אפשר לקבל תורה.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *