"הרצל הגדיר את הציונות: שיבתנו אל היהדות לפני שיבתנו אל ארץ היהודים. הוא הבין שבלי מענה רוחני, הציונות לא תוכל להתרומם. זו לא תנועה שמסתכמת בהקמת מדינת מקלט, זו תנועה רוחנית. אחד העם אמר – אם כל מה שאנחנו רוצים זה להקים פה קולוניה אירופית, למה להתאמץ וללמוד מחדש את שפת העבר – עברית?

הם חזו את העתיד. רבים מהצעירים של היום, הם בעצם אמריקאים ששפתם עברית. המושג הזה, ישראלי, הפך לבעייתי כי שמטו ממנו את הנקודה היהודית. להגיד 'פלאפל' ו'אריק אינשטיין' זה לא מענה. אם עם ישראל והעם הישראלי יצליחו לשלב ידיים, נהיה מסודרים. אם לא – זה סוף הציונות.

יש טקסט מדהים שפגשתי, של יוחאי גלעד, מחנך מקיבוץ בית השיטה שנהרג בסיני בהיותו בן 34. 'מה יש בי שעונה להגדרה נפש יהודי?', הוא כתב, וענה: 'לא נותר לי לסכם ולומר אלא, 'מעט מאוד'. אני חושב, סבא וסבתא, שעשיתם מהפכה גדולה מדי'.

זו הגדרה קולעת. שום דבר לא מצאתם רלוונטי בנושא היהודי? הכל בו רע? לקחתם בטון וחסמתם באר מים חיים, קטעתם שרשרת של שנים של העברה מדור לדור. אחרי 3,000 שנים של "החבילה עוברת", מישהו החליט לקטוע את המשחק.

דווקא באזורים מבוססים במרכז הארץ, האתגר בנושא היהודי והציוני הוא משמעותי. האליטה היא הפריפריה. הנוער המנותק הוא הנוער האיכותי. הוא בסיכון להפסיק להיות יהודי. אנחנו יודעים את זה משאלונים אצלנו במכינה: זה נוער שלא יודע למה הוא חי פה. מה זה אומר לו לגור פה. משהו משמעותי בשבילו?

היה פה פרויקט להקים מדינה יהודית, אבל אם היהודים החליטו שיהדות כבר לא מעניינת אותם – אין צורך יותר בפרויקט הזה. במכינה הקדם צבאית תבור, ובעוד מקומות, אנחנו נמצאים על מסלול של תיקון שאני מקווה שיתקדם מהר יותר ממסלול המכשולים של האתגרים.

אנחנו הרי לא רוצים להיות עם ככל העמים, אנחנו רוצים להיות אנחנו. ואנחנו זה להיות יהודים".

הסרטון המלא בראש העמוד.

עמיחי שיקלי הוא ראש המכינה הקדם צבאית תבור, עוסק בגידול זן חדש של מנהיגי עתיד.

הדפסה, הורדת קובץ לקריאה, ומשלוח לחבר