השבוע מלאו 160 שנה להולדתו של זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסק בכתביו לא מעט בעולם היהודי, החל מניתוח דמותו של משה רבינו ועד לעיון מדעי בהומור ובבדיחות. לפני מספר חודשים צילמנו בבנייני האומה בירושלים את ערב ההשקה של הספר ״לנצח כל רגע מחדש, שיחת נפש עם בעל התניא״ מאת יחיאל הררי (קטע מהספר פרסמנו כאן, את שיחותיו של ד״ר הררי עם ״ליבא״ תמצאו כאן). אחת הדוברות באירוע היתה פרופ׳ חביבה פדיה, מחברת הספר ״קבלה ופסיכואנליזה״, שמציעה רעיון מקורי: האם יתכן שזיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה, הכיר את הגותו של בעל התניא, ר׳ שניאור זלמן מליאדי (או רש״ז, כפי שנמכנה אותו פדיה), והושפע ממנה? תשובה אפשרית לכך תמצאו בווידיאו הקצר המופיע בראש הדף.
* * * *
חוקרים רבים מצאו עצמם עוסקים בשאלת יהדותו של פרויד. בדרך כלל האנשים שעשו זאת התחילו בשאלות מעשיות: האם הוא הדליק חנוכיה? ידע מילה באידיש? צם ביום כיפור? זו חשיבה בורגנית שמנסה למקם את פרויד בשדה תודעתי צר. החשיבה התת מודעת, על החומרים שנספגים מהסביבה, לא הובאה בחשבון. האמת היא שידע לא עובר רק בספרים, הוא עובר גם באטמוספירה כללית.
תורת הנפש של בעל התניא מבוססת על ידע שהיו קיים ובקבלה ובקבלת האר"י, אבל ההישג הגדול שלה הינה בהמשגת הידע ביצירת מודל ברור של מאבק בין הנפשות והתהליך שקורה ביניהם. לומר שנפש האדם אינה דבר אחד אלא דבר דינמי ושבו זמנית מתנהלים מאבקים בין שני מישורי הנפש – הנפש האלוקית והנפש הבהמית, זה בעצם אחד החידושים הגדולים של מייסד חב"ד.
התובנה הזו מהווה את גישתו של פרויד בראשית דרכו. אנשים שחוקרים את פרויד מאתרים את התזוזה שלו מהשלב שהוא מארגן את הנפש בשני כוחות לשלב שהוא הוא עובר לתפיסה המשולשת, המפורסמת יותר, של איד (סתמי), אגו וסופר-אגו. ניתן לראות כיצד פרויד מתפתח בהדרגה מתפיסה של שני כוחות בנפש שנאבקים אחד בשני, שזה הסתמי והאני (או אני והאלוהי?) ומרחיב אותה. אין לשלול כי ההברקה הקיצונית הזו של יחסי-מאבק בין האני והלא מודע היא משהו שהיה נגיש לפרויד מהסביבה היהודית שלו, שעיבודה יצר את אחת התזוזות הכי חשובות בתרבות ובפילוסופיה האירופאית והעולמית, וזו המצאת הפסיכואנליזה.
*
רוצים לשמוע אותה עוד?
אתם מוזמנים לסדרת מפגשים חדשה עם פרופ' חביבה פדיה:
"מרחבי היצירה והנפש" – יציאה למסע של שרטוט וניסיון למיפוי מרחבי היצירה והנפש סביב נושאים שונים.
המפגשים יתקיימו מדי יום רביעי, החל מ-18.5, בשעה 19:00,
ב"בית ליבא", רח' מגדל 1, נווה צדק, תל אביב.
