המרכז של חנוכה, חוץ מהנס והדלקת הנרות, הוא כמובן הסביבון.
רבי נחמן, כהרגלו להתבונן בחפצים ותופעות טבע מהמציאות ולהבין אותם באופן רוחני יותר, פיתח תורה שלמה אודותיו. ננסה לגעת בחלק מהרעיונות שלו לגביו:
אחד הדברים המיוחדים בסביבון הוא שהמצב הטבעי שלו, בו הוא בא לידי ביטוי, זה לא כשהוא נח, לא כשהוא נופל, אלא כשהוא מסתובב. לכן שמו "סביבון". ברגעים אלו הוא הופך לאחד. "כוליותו היא בעצם אחת", אומר רבי נחמן. אין לנו דרך לדעת מי הוא. אנחנו ממתינים לרגע בו הוא יפול על אחת האותיות ויחשוף את עצמו.
כך, למעשה, גם האדם. גם אם אנחנו מכירים מישהו, ברוב המקרים לא נוכל לדעת מי הוא באמת, "על איזה אות הוא יפול הבוקר". אנחנו אוהבים להכניס אנשים למגירות. לקטלג את האנשים סביבנו כחילוני, דתי, שמאלן, ימני, רציונלי, רגשי, אבל בעצם האדם יצור הוא מורכב, יש בו צדדים שונים. התודעה האנושית, למרות שהיא שואפת לכך, לא באמת יכולה ללכוד את המציאות ולהגדיר אותה בדיוק. לכן היכולת שלנו לגלות את סודו של הסביבון מלמד אותנו על העולם כולו שמסתובב.
כשאנו משחקים בסביבון, אי אפשר להתעלם מזה שאנו מצפים שהוא ייפול. הנפילה היא חלק מהמשחק. היא זו שיוצרת את העניין, ביכולתה לגרום לאחד להפסיד ולשני לנצח. זו מהותה. לאחר שהסביבון נופל, אנו מסובבים שוב, מתכוננים לנפילה הבאה. גם בעולמנו, עובדתית אין דרך להעלים את הרצון שלנו להגדיר את האדם שנמצא מולנו, אבל בשנייה שהגדרנו אותו אפשר להמשיך ולחזור לסובב, ולגלות מחר שיש בו גם צדדים נוספים.
הצעתי פעם להנהלת הכנסת שרצפת הכנסת תהיה בנויה כמו סביבון, יו"ר הכנסת בלחיצת כפתור יסובב את קרקעית המליאה, וחברי כנסת "יגרילו" מפלגות שונות ויצטרכו להציג את האג'נדה של המפלגה שהוגרלה. נגלה שבכל אחד, בסופו של דבר, יש את כל הצדדים כולם, רק שכרגע, בהיותו במשבצת הנוכחית, הדעות שלו מסונכרנות לדעות של המפלגה במסגרתה נבחר. זו טכניקה שיכולה לעבוד גם בקשר זוגי, אמירת הטיעונים של הצד השני, תורמת להבנה גדולה יותר בין הצדדים.
