הסדק דרכו נכנס האור

עוזי וייל מסכם את השנה האזרחית שחלפה ומביט אל זו שהתחילה, ובעוד כולם רואים את המילים המפרידות והמסכסכות, הוא דווקא רואה את הנחמה, את העובדה שתקופה של חושך היא הזמנה לאור חדש
הסדק דרכו נכנס האור

לפני כשבוע נערך ערב של מחשבות חדשות, בהשתתפות יוסי בבליקי ועוזי וייל, שדברו על המצב היום בעולם.

"כולם רוצים להיות האיש הכי משוגע בחדר", מסביר וייל, "זה טריק מנצח. כי בתוך חדר סגור, תמיד האיש הכי משוגע, הוא זה שצריך להתחשב בו. העניין הוא שזה עובד כל עוד יש עולם מחוץ לחדר הסגור, כשיש מישהו שידאג לך, שיזון אותך בזמן שאתה שובר את הכלים. אבל מה קורה כשכל העולם הופך להיות חדר סגור? כשאין בחוץ מישהו שידאג שהכל יהיה בסדר? מה קורה כשהחדר הסגור צריך לתחזק את עצמו? כשהמציאות דופקת בדלת?"

השאלה הזו פתחה מונולוג אמיץ ושונה מכל מה ששמעתם עד כה. מונולוג שאולי יש בו קצת ייאוש, ותוכחה, אבל עוזי מגייס את איזיק אסימוב ולאונרד כהן, וביחד הם מייצרים טוויסט בעלילה, ומצמיחים תובנה שמצליחה להאיר את גם את החדר הכי סגור, הכי חשוך והכי משוגע, באור חדש.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *