יש דברים בחיים שלנו, שבשיפוט שלך ובהסתכלות השטחית שלנו הם יראו כשממה. מצבים שהתנסינו בהם, התרחשויות שקרו לנו, שנראות חסר פשר ומשמעות. והשיפוט שלנו מכריז עליכם כעל שממה.
באים חכמים ואומרים לנו: "לכו חזו מפעלות אלהים", לכו תסתכלו סביבכם בבריאה. יהיו הרבה דברים שיראו לכם כשממה, אם לא תבחרו להעמיק בהם או למצוא בהם ענין. רק בבקשה מכם, תפתחו את הלב, בבקשה בואו ננסה עוד קצת להעמיק ולגלות שזה לא שממה, זה לא שמה אלא שֵם.
המושג שֵם זה יעוד, זה שליחות, זה תכלית. אז לכו חזו מפעלות אלוהים, כל אחד מאיתנו שיסתכל סביבו ויבחן את מאורעות חייו. הוא יכול לבחון גם את השם שלו בנוסף להכל. את הדברים שהוא עבר, את המצבים בהם הוא נתקל. ולבחון, לראות אותם כארועים בעלי משמעות, שהיה להם שליחות עבורו. שהיה להם תכלית שנועדה עבורו ואז החיים שלנו מקבלים עוד מימד של עומק, ואם אנחנו זוכים ועושים את שיעורי הבית כראוי, זה גם עוד מימד של הכוונה.
הסרטון המלא של מיכי יוספי – בראש עמוד זה.
הטקסט המלא, כאן למטה.
"לכל אחד יש שם. בעומק, שם מסמל עבורי שליחות וגם יעוד.
אנחנו רואים ביטוי מאוד יפה בלשון הקודש: כשאני רואה איזשהו חפץ מאוד יפה לידי פה, או יש עמדי את הדבר הזה, ואני שואל – לשם מה נועד הדבר. ואנחנו רואים שאת המלה 'לשם מה' אפשר להחליף בביטוי נרדף – 'לאיזה מטרה', ולאיזה תכלית. המלה "שם" מופיעה בעצם בהקשר של מטרה ותכלית.
אנחנו רואים גם, שכמישהו מגיע ואומר "אני בא בשמו של ראש העיר לבקש ממך דבר מה". כאן, שם זה בהקשר של שליחות. אז במילה שם יש גם מטרה ויעוד וגם שליחות. זה לא אומר שאני עושה שיעורי בית לפענח כל אות שמרכיבה את שמי, אבל יש כאן הבנה שבזה שניתן לי שם – ניתן לי יעוד וניתנה לי מטרה.
בתהלים פרק מ"ו יש פסוק שאומר כך: "לכו חזו מפעלות אלוהים, אשר שם שמות בארץ". באים חז"ל ונותנים לנו שיעורי בית וכך נאמר, "אל תקרי שמות, אלא שמות". שמות זה ריבוי של המילה שמה מלשון שממה. באדמה רגילה יש כוח צמיחה וגדילה וכל דבר שתכניס לאדמה היא תוציא ממנו את כוחות הפוטנציאל שבו. באדמה רגילה יש הרבה יותר ממה שאנחנו רואים. לעומת זאת, אדמה שממה זה מלשון שם-מה? כלומר, אין בה מעבר למה שאתה רואה. היא לא יכולה לגדל ולא יכולה להצמיח. היא חסרת יעוד וחסרת שליחות ועכשיו העניין יכול להתבהר.
יש דברים בחיים שלך, בחיים שלנו, שבשיפוט שלך ובהסתכלות שלך, בהסתכלות השטחית שלנו, הם יראו כשממה. מצבים שהתנסינו בהם, התרחשויות שקרו לנו, שנראים חסרי פשר, חסרי משמעות, והשיפוט שלנו מכריז עליהם כעל שממה. אז באים חז"ל ואומרים לנו "לכו חזו מפעלות אלוהים" לכו תסתכלו סביבכם בבריאה, יהיו הרבה דברים שיראו לכם כשממה, ולא תבחרו להעמיק בהם ולמצוא בהם עניין. בבקשה מכם, תפתחו את הלב ובבקשה בוא ננסה עוד קצת להעמיק ולראות שזה לא שממ, זה לא שם-מה, אלא זה שם. אנחנו מתבקשים לבחור לראות אותם כארועים בעלי משמעות, ואז החיים שלנו מקבלים עוד ממד של עומק וגם עוד ממד של הכוונה".
