לקרוא בשם הנכון

המדיום הוא המסר? השם הוא המסר. השם אליו אתה בוחר לפנות בעת התפילה אינו אקראי. יש לקב"ה כינויים רבים, אך כל כינוי מאפיין גישה אלוקית אחרת. לקריאה בשם הנכון יש כוח לעורר את הקשר הייחודי בין אדם לבוראו, ולהפוך את התפילה לבעלת משמעות וכוונה אמתית. חלק ב' מתוך "המדריך לתפילה"
לקרוא בשם הנכון

כשמתפללים, חשוב לשים לב מהו השם בו אנו פונים אל הקב"ה.

כמו בין בני אדם, כשאני בקשר טוב עם מישהו, עצם אמירת שמו כבר מעוררת את הקשר. כשאני פונה אל רעייתי, אם זה בשמה, ועל אחת כמה וכמה אם בשם החיבה, אמירת השם בלבד נושאת בקרבה את תוכן מספק, כך שאין צורך לומר אחריו דבר. הגיית השם מעוררת את החיבה ואת הקרבה הגדולה.

כך גם בתפילה.

באמירת שמות ה' לבדה, יש כוח להשפיע.

לא לחינם המשפט המרכזי בסליחות הוא: ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת

אנחנו מזכירים שמות ותארים של ה', ובהתרחשות הזו עצמה של קריאת השם, נולדת הסליחה, מתקיים הפיוס בנינו. בגלל שאני חוזר לקרוא לו בשם, הוא חוזר להיות ממישהו אנונימי למישהו שאני בקשר איתו, פונה אליו.

כמובן שיש משמעות לשם בו אני בוחר לפנות אליו. אם אני מבקש רפואה לחבר, אני לא אתאר אותו כ"מלך שובר אויבים ומכניע זידים", אלא אחפש שם בו באה לידי ביטוי איכות של רפואה וחמלה. ולכן אני אפנה אליו בשם מסוג אחר, למשל, אני אקרא לו "רחום וחנון", ואז אפרט את בקשתי.

לכן תשומת לב לשמות של ה', ולהתאמת השם הנכון לפניה הספציפית, תהפוך את התפילה שלנו לממשית יותר, למכוונת יותר, ולמשמעותית יותר.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *