השופט כל הארץ לא יעשה משפט?

אברהם אבינו היה הראשון שפנה לאלוהים ואמר ״זה לא הוגן!״. כי רק מי שיש לו אלוהים, יכול להעלות בכלל טענה כזאת
״סדום ועמורה״ של ג׳ון מרטין, 1852

1.

היה היה פעם אדם, האדם הראשון, שפנה לבורא עולם ואמר שזה לא פייר. "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?", שואל אבי המאמינים כששופט כל הארץ משתף אותו ברעיון של הפיכת סדום ועמורה מערים שכולן משקה ומסחר למה שהן היום.

מה שנראה מסיפור הדברים בפרשת וירא הוא ששופט כל הארץ ביקש את זה ממש וזימן לאבי המאמינים הזדמנות למחאה. הזדמנות לקפיצה אבולוציונית מדהימה שהנחיתה ממנה היא כאב ושברון לב. בימינו, כשכל ילד וילדה שואלים למה ומדוע הוא קיבל חמש סוכריות ולמה אני קיבלתי רק ארבע, הקביעה ש״זה לא הוגן״ נתפסת קצת כשטחיות מערבית מפונקת. אבל רק מי שמכיר באלוהים שופט צדק ועושה צדקה ומשפט, רק מי שיש לו אלוהים, יכול להעלות בכלל טענה כזאת.

כי למה בכלל ששופט כל הארץ יעשה משפט? למה שהשמש תהיה במרחק כזה וכזה ממני ותחמם ולא תשרוף? למה כזאת וכזאת כמות של חמצן ודו תחמוצת והשד יודע מה שמקיים את נס החיים? מסתבר שמי שמבחין בחיים, מי שמבין את המושג משפט כאיזון ותיקון, כלומר אברהם, הוא זה שיכול לבקש, להתפלל ואפילו לתבוע משופט כל הארץ לעשות משפט.

2.

אבל למה השאלה אם זה פייר להחריב מקום בלי לבדוק קודם מי חייב ומי זכאי מופנית רק לעניין סדום? למה אברהם לא התנגד כמה פרקים לפני כן לכך שיש רעב ובצורת בארץ? זה פייר? והעקידה, זה פייר? ואם כואב לי הגב עכשיו כשאני כותב את הדברים הללו, זה פייר? אז יש אמנם מקום להבחין אם קיים אינטרס אישי כשבאים לתבוע צדק לבין אם התביעה היא נקיה. אבל ראבקום, איפה אין אינטרס אישי?

שאלה.

3.

יותר ברורה לי לפחות התופעה המיסטית, המסתורית, המדהימה והאמיתית שעולה מסיפור הדברים בפרשה: כשאדם אחד עושה מעשה פורץ דרך כמו לתבוע צדק משופט צדק, ולמרות שאף אחד חוץ מבורא עולם לא שומע, כל העולם שומע.

הנה אבימלך, מלך פלשתים. שבהמשך הפרשה האלוהים בא אליו בחלום הלילה ומצווה עליו להחזיר את שרה לאברהם, שהגיע לחסות באזור שלו מפאת עוד מכת בצורת ונאלץ להציג את אשתו כאחותו. בורא עולם אומר לו "תחזיר או תמות" ואותו אבימלך עונה לו ב"הגוי גם צדיק תהרוג"?

ואתה שואל: מאיפה מלך פלשתים יודע שהוא גוי? ומאיפה הוא יודע שיש דבר כזה צדיק? ומאיפה יודע שיש תפיסה כזאת שהאלוהים מבחין משום מה בין צדיקים לאלה שהם לא, כשהוא בא להוריד כלים מלוח המשחק?

אבל הוא כבר יודע. והיום כבר כל אחד יודע. כי הכוח של המעשה או האמירה או אפילו המחשבה האינטימית ביותר, הוא גדול משאנחנו נוטים להעריך. כל מה שצריך זה לנסות להיות אמיתי ומאמין וחדש. זה כל מה שצריך.

הציור בראש הדף: ״סדום ועמורה״ של ג׳ון מרטין, 1852

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *