היום לפני שלוש שנים הלך לעולמו אברהם אבוטבול – מוזיקאי פורץ דרך בעולם המוזיקה היהודית, שחקן ("אושפיזין", "תמרות עשן" ועוד) ואיש משפחה. אבוטבול היה, בין השאר, אחיו הבכור של השחקן אלון אבוטבול. מנעוריו עסק בחיפוש עצמי ועבר מהפכים רבים – התרחק והתקרב אל הדת, למד ועסק באמנויות שונות ובמוזיקה. ב-1995 הקליט אלבום ראשון שבו השתתף ההרכב המקורי של להקת איזבו (תמיר מוסקט, רן שם טוב וניר גרף) ועורכו היה לואי להב אך האלבום נגנז בשל התקרבותו של אבוטבול לדת באותה תקופה.
לאחר שחזר בתשובה והפך לאיש ברסלב, הקים אבוטבול יחד עם גדי פוגטש הרכב בשם "בית הקדושה" והשניים הקליטו אלבום בשם זה (בהפקת מי"ם) שנחשב עד היום לאבן דרך במוזיקה היהודית העכשווית. בהמשך הוציא את האלבומים "כוכבי אור" – שנחשב גם הוא לפורץ דרך ואת "האר לי משם".
פטירתו, בגיל 52, היתה כמעט פתאומית. בימיו האחרונים ליוו אותו בני משפחתו, חבריו ומוזיקאים רבים שחלקו אתו את הדרך. לאחר פטירתו – הוציא פוגטש אלבום בשם "בית הקדושה II" ובו חומרים שהקליט יחד עם אבוטבול ולא שוחררו עד אז.
על המופע
המופע המובא כאן נערך בכ"ה בחשון התשע"ד – שנה וחודש בדיוק לאחר פטירתו. מיטב האמנים והמוזיקאים התכנסו לערב יוצא דופן שבו ביצעו משיריו של אבוטבול והתוצאה – יפהפייה ומעידה על ייחודו ורגישותו של אבוטבול כמוזיקאי, כיוצר וכאדם.
את המופע הפיק מוזיקלית גדי פוגטש, וביים והפיק עופר שכטמן, בהשתתפותם של: אהוד בנאי, מוש בן ארי, שולי רנד, דודי לוי, האחים אריאל, אילן דמרי, יובל סלע, יאיר גדסי, אלון אבוטבול, אריק וייס, להקת עלמא, עדי רן, רואי לוי, אלדד לוי, עמית יצחק, יהודה לויכטר, ניסן ונטורה, חגי רוסנק, יזהר שאבי.
נגני המופע: אלון יופה – תופים, נחמן הלביץ – גיטרות, עמית יצחק – גיטרה אקוסטית, אחיה אשר כהן אלורו – קלידים, עידו גונן -בס וגדי פוגטש בכינור.
אך לפני הכל, שיר שכתב וביצע אבוטבול מעט לפני מותו – "זה הוא שלקח". שיר שמספר רבות על האמן המיוחד הזה, ששר כאן "די בקרוב אצטרך לזוז מכאן". כדאי מאוד להאזין בתשומת לב.
ועוד כמה מלות פרידה מחברים
שולי רנד נפרד מחברו בגעגוע גדול ובין השאר כתב לו:
"בפורים האחרון זכיתי להיות אתך ביחד. היית בתקופה קשה, פרץ ממך כאב עצום. צעקת אל השם יתברך את הכאבים שלך. אני זוכר שחשבתי לעצמי שמעולם לא נשמעו דיבורים כאלה בעולם. השלכת את עצמך עליו בביטול מוחלט, ממש כגמול עלֵי אמו, עד שיכולתי להרגיש את הנוכחות של הקדוש ברוך הוא ממש. זה היה איום, נורא, אמיתי וקדוש. זה היה אברם.
היית מוזיקאי ענק. לא זכית להכרה שהיית כה ראוי לה. זה כאב לך. זה כאב לי. אבל מי שזכה ונחשף ליופי המופלא של יצירותיך, שאב מהן כל־כך הרבה תקווה, אמת ואמונה, שאני בטוח שבמקום שאתה נמצא עכשיו, אתה מקבל את כל מה שראוי היה לך שתקבל כשהיית בחיים.
בתקופה שעבדת עם גדי (פוגטש) על 'בית הקדושה', אני עבדתי עם אהוד בנאי על תקליט. היינו כבר בשלבים מתקדמים ואז באת אליי הביתה ונתת לי לשמוע את 'בית הקדושה'. נפלתי. זה היה כל־כך יפה בעיניי, כל־כך אמיתי, כל־כך נכון. שמעתי את זה יומיים רצופים ואז באתי אליך ואמרתי לך שעשית את הדבר האמיתי. שמחת. התקליט שלי עם אהוד, לא נעשה מעולם".
אחיו, השחקן אלון אבוטבול, כתב לו:
"תודה שחיכית לי במסעך האחרון. שהענקת לי את הזכות לסייע, ללוות, להישאר במחיצתך בזמנים קשים שהתעלו בזכותך אל מעל לטבע, מעל לזמן. ימים שבהם גבורתך וניסיון חייך היוו מופת לי ולאחרים, שהשפעת עליי ועלינו אהבה רבה, אמת אמיתית מלאה בחסד ובדין נטול צביעות וזיוף. תודה על ההשראה, על אומץ לבך, על רגעים רבים של צחוק ושירה וצעקה חשופה, על לילות שהיינו רק שנינו, על חבריך הרבים, על הנשים שעטפו ועוטפות. תודה שחיכית לי עד שבאתי, והנחת לי להיות אתך בלכתך. תודה שהיית לי אח שאהב אותי אהבת אמת, לא חסכת ממני ביקורת ותבעת את אהבתי כל השנים, חיכית לי ובאתי. תודה אח יקר, שהפכת את חיי למסע מופלא ומרתק.
אמרתי לך אז כשנסתלקה נשמתך, 'אברהם אחי אתה מת, אתה מת!' אתה מת, אמרתי.
שנה אחרי מותך, לקראת המופע שלך, נדרשתי לחזרות על השירים, שיריך. שנה שבה נמנעתי מלהקשיב או לקרוא, רק הייתי ספון בתוככי אבלי הפנימי, מתרחק מהעדויות הכואבות של הסתלקותך.
והנה האולם מפוצץ! החברים המוכּרים, המשפחה שלנו וסתם אנשים שלא הכרת, אבל שהם הכירו אותך ואתה אולי לא ידעת. מסתבר שאתה לא כזה מת בכל זאת".
והמפיק עופר שכטמן, חבר שהפיק את המופע לזכרו, נזכר בפגישתם הראשונה, בנסיבות דומות:
לראשונה נקריתי בדרכו של אברהם אבוטבול כשהופיע במרכז רשימו בירושלים, ביחד עם הכנר והמוזיקאי גדי פוגטש. היה זה ערב לזיכרו של חסיד ברסלב, נגן בס שהלך לעולמו בעקבות מחלה קשה. אחרי ההופעה, התפתחה שיחה במועדון בין אברהם לביני. בשנייה הראשונה
נקשרנו והקשר נמשך לאורכן של אותן שנים מעטות שעוד נותרו לו. הפגישות שלנו התקיימו אצלו, באולפן הקטן שבנה לעצמו בביתו בירושלים. האולפן האינטימי הזה היה מקום שרבים מהחברים עלו אליו לרגל. הפגישות עם אברהם התקיימו בדרך־כלל בלילות אפופי עשן סיגריות, שעליהן לא ויתר אברהם עד יומו האחרון. כולנו חווינו אותה הרגשה מיוחדת במינה שהותירה בנו חותם של התעלות הרוח ושל אמת גדולה, בדיבורים ובבירורים על החיים, בעיקר בנושאים של תשובה ורוחניות וכמובן – יצירה. כל הפגישות היו תוך כדי שמיעת מוזיקה, בעיקר של אברהם, שהיה תמיד שמח להשמיע את יצירותיו האחרונות. הייתה זו זכות גדולה להיות במחיצת חבר, חבר אמיתי המדבר מהלב ואל הלב מתוך אמת".
הייתי בהופעה הזו, הופעה מעולה!!! וידאו מעולה!!! אברהם היה אחד
אנא העלאו את כל ההופעה המלאה!!!! האחים גת ואריאל, יאיר גדסי+מוש, עלמא, חגי רוסנק, עדי רן, יהודה לויכטר, ויזהר שאבי בקיצור של כולםםםםםםם חייבים!!
מעריץ יקר, המופע המלא "בית הקדושה" כבר עלה. הנה הוא כאן.