שלח לי מלאך

איזה חלומות אנחנו חולמים ומה זה אומר עלינו? יוסי בבליקי על המסר המטלטל שהעבירו המלאכים ליעקב ולנו
שלח לי מלאך
1. לא מצליח לישון

כלומר נרדם. אבל מתעורר אחרי 4-5 שעות. עייף. וזהו. אין כבר תינוק להאשים. ואין כוח לקום. מתהפך לכאן ומתהפך לשם. אבל משהו מבפנים משדר שזה אבוד. עוד לילה עם שינה קמצנית.

בבוקר אני אצל שמוליק דניאל, עושה מאסטרינג לשיר חדש ומקבל קפה חזק עוד לפני שביקשתי. "זהו, הגענו לגיל" הוא מחייך.

הגענו לגיל. יכול להיות. ההורים שלי, שיחיו, על כדורי שינה לא מאתמול. עם שלם של מבוגרים דורש לישון ומקבל כדורים. יש כבר את כל ההסבר לגבי התהליך המוחי. ומחר יהיה עוד. ומחרתיים עוד ועוד. אנחנו לכאורה צורכים פחות שעות שינה ככל שאנחנו מתבגרים. שזו לכאורה המשוואה הכי מתוקה שאפשר לקבל – יותר זמן פעולה על הכדור ככל שהזמן שלך על הכדור מתקצר.

אבל צריך לעשות כאן טיפה סדר במושג "פעולה". זמן פעולה הוא לא זמן דאגה. ולא זמן פחד. ולא זמן תסכול. להיות ער זה הרי רק הפוטנציאל של להיות ער באמת.

האם אפשר להיות כל כך עייף וער באמת? אני יודע שאני הולך כאן ראש בראש עם כל מה שטוב, אבל מהניסיון הקצר שלי – כן! אין שום קשר מחייב. ועדיין מתגעגע לשינה מתוקה. ולערנות של אמת.

2. חלום על ידי מלאך

רבי נחמן מברסלב קורא לשינה "הסתלקות המוחין". בליקוטי תנינא ה – מאמר ארוך ומסובך שטלטל אותי כהוגן בחודשיים האחרונים, הוא מנגיד את השינה והעירות, הופך והופך בהן ומגיע למסקנות כל כך מפתיעות שיהיה פשוט בלתי אחראי לפרסם כאן את ה"תוצאה הנכונה" בלי הדרך.

בין השאר רבי נחמן סוקר שני סוגים של חלומות. חלום על ידי מלאך- כלומר אינפורמציה רלבנטית ומפעילה שבאה בחלום. מול חלום על ידי שד (או אם תרצו, בעולם המושגים שלנו היום – חלום שנוצר על ידי הערבוב השרירותי, החד פעמי, של הכימיה האישית שלי, מה שאכלתי, כמה אני עייף, הפעילות הגופנית הפנימית וכו' פלוס המצב האקלימי והסביבתי) – אינפורמציה עשנה חסרת ערך ממשי.

איך מגיעים לחלום על ידי מלאך? התנאי לחלום משמעותי ומפעיל הוא, על פי הרב, חשיבה מפוקסת ("מוחין תפילין") ודיבור ממוקד. כלומר – כמה שתהיה ער בזמן העירות, כך תהיה ער גם בשינה. איך זה קורה? ובכן, הדיבור האמיתי, המדויק, מוליד "מלאך", כמוסת אינפורמציה, שמשאירה אצל הדובר רישום פנימי. רישום שישקע מתחת או מעל לתודעה ויכנס לפעולה כשהתודעה תצא לנוח.

את זה אפשר להבין. אבל האמירה של רבי נחמן מרחיקה עוד לכת. והיא מורה שהדרך להינצל משרירות הכימיה, האקלים, הגוף, ושאר הפילטרים שעומדים על התודעה ולקבל אינפורמציה פנימית מזוקקת, עוברת דרך הדיבור שלנו. הדיבור קובע. מה שאדם ידבר יגיע לחלומות שלו ויפעיל בעצם את העתידות.

כלומר שכל המשוררים צדקו. והחלומות שלנו הם באמת הסיפור האמיתי. בכפוף לכמה אמיתי אני יודע להיות בזמן העירות.

3. חלום יעקב

לליבא יש בית מדרש חדש, נעים ואינטימי ברחוב הירקון 70 תל אביב. הגעתי לשם תשוש, מקושקש ומצוברח ברביעי בערב בשביל לשמוע שיעור של הרב עופר גיסין ויצאתי חי. הרב הביא מדרש (בראשית רבה, ס"ח, י"ב) שלא הכרתי ושמטפל בחלום יעקב. בסך הכל פסוק אחד בלבד כל המראה שבחלום – "ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". עולים ויורדים במי?

ובכן, "רבי חייא ורבי ינאי. חד אמר: עולין ויורדין בסולם. וחד אמר: עולים ויורדים ביעקב." וממשיך המדרש ומחווה שלפי רבי חייא, המלאכים עלו וירדו בסולם ואין בעיה. אבל איפה שאין בעיה גם אין בשורה כל כך גדולה. מי שמקשה ומעניין הוא רבי ינאי שלטענתו, יעקב חולם שהמלאכים עולים ויורדים בו ממש. "מעלים ומורידים בו (מספרים בשבחו ובגנותו) אופזים בו (סוגרים סביבו) קופזים בו (מדלגים סביבו) סונטים בו…" ובקיצור חבורה של מלאכים נופלת על אבי האומה שנרדם בהר המוריה ומקרקסת אותו ממש.

מה הבעיה שלהם? הבה נחזור ללשון המדרש. המלאכים תוהים: "שנאמר (הרי נאמר): ישראל אשר בך אתפאר (ישעיה מ"ט). את הוא שאיקונין (הדמות. האייקון) שלך חקוקה למעלה? עולים למעלה (לעולמות הרוחניים, העליונים) ורואים איקונין שלו, ויורדים למטה ומוצאים אותו ישן. משל למלך שהיה יושב ודן, עולים לבליסקי (בית המשפט המלכותי) ומוצאים אותו דן, ויוצאין בפרווד (פרבר) ומוצאים אותו ישן". כלומר, במילותינו אנו: אם אתה כזה גבוה – איך יכול להיות שאתה כזה נמוך? אם הדמות שלך חקוקה בעולמות העליונים איפה שהעין פקוחה ואין שינה שולטת, איך אתה נרדם לך ככה, בלי לשים לב שאתה במקום קדוש? ואם אתה כזה מלכותי שיש לך שכל ודעת שאתה יכול לשפוט כל אדם ודבר – איך אנחנו מוצאים אותך ככה זרוק כאחד הריקים? או כמו בשיר הממוטט "דם על הים" של להקת אלג'יר – "חושב שאני עף, אבל בעצם על הרצפה".

4. או אה

באמת או אה. אז אם ככה, המלאכים האלה שיעקב פוגש הם לא פוצינקא חמודים עם כנפיים ורודות. והם עולים ויורדים לחייו ותובעים ממנו: יעקב יקר (או גם – בניו ובנותיו של יעקב: כלומר אנחנו) – תתעורר בבקשה ותעמוד בסטנדרטים שהצבת. אם אתה מגיע כל כך גבוה זה מחייב גם את המקומות השפלים והירודים שבך להיתקן. התפללת יפה? בוא נראה אותך עם ערמת הכלים האינסופית במטבח. דיברת מרגליות? בוא נרד בך ונראה איך אתה בלהקשיב למי שבקושי מסוגל לדבר שטויות אבל צריך את האוזן שלך.

כלומר, חלום יעקב הוא בערך סך כל התלאות שהוא וצאצאיו, אתם ואני, עוברים במחזור חיים. שנראה לי שהכל רודף אותי כל הזמן ולא נותנים לנשום, ואיפה שקשה מרבין ואיפה שנעים כבר לא מוצאים. וצריך חלום יעקב, פריצה לשידור, פריצה למציאות הפנימית, לגלות שבעצם לפי שיעור הקומה שלך, זה השיעור שהמלאכים יורדים לחייך. וכמה שאתה יפה "למעלה" – זה בדיוק שיעור המאמץ שתצטרך בשביל לתקן למטה.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *