קחו מזמרת הארץ

פרשת מקץ מלמדת אותנו את כח השתיקה ואת כוחו של הניגון. וגם: למה החזון איש לא היה קורא עיתונים? ומה עשתה סיון השבוע עם בית״ר ירושלים? מאחורי הקלעים של פרשת השבוע והתקשורת

רש״י מלמד אותנו לא להתרגש כל כך ממה שאנחנו רואים בתקשורת. כותב רש״י בסוף פרשת ״וישב״: ״לפי שהרגילה אותה ארורה (אשת פוטיפר) את הצדיק (יוסף) בפי כולם לדבר בו ולגנותו, הביא להם הקב"ה סירחונם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו.״ זה מנגנון התקשורת: בכל יום צריכים סירחון חדש. יש שערוריה? מחר תהיה אחרת? הכותרות מעצבנות? מחר כבר יהיה משהו אחר. זה לכן הכותרת הראשית של השבוע לא קשורה דווקא לאקטואליה, אלא היא הכותרת של חג החנוכה: עם ישראל שוב חוגג את חג האורות ואת נצחונו על היוונים. הכותרת הקבועה, לא זו שמתחלפת כל כמה ימים.

וכך, פרשת יוסף ואשת פוטיפר דועכת ומוחלפת בשערוריה חדשה – הסקנדל של שר האופים ושר המשקים. וגם הסיפור הזה מוחלף כעת בסיפור חדש: פרעה חולם חלום, שר המשקים נזכר בחברו לתא הכלא, ויוסף מוזעק לפתור את חלום המלך.

מרגע שיוסף יוצא מהכלא ונהיה המשנה למלך מתעוררת אחת הקושיות הגדולות בתורה: למה הוא לא שולח מכתב או שליח לאביו כדי להודיע לו שהוא בחיים? שואל את זה הרמב״ן:

"יש לתמוה, אחרי שעמד יוסף במצרים ימים רבים, והיה פקיד ונגיד בבית שר גדול במצרים, איך לא שלח כתב אחד לאביו להודיעו ולנחמו?" (רמב"ן על התורה)

פתרון אפשרי לשאלה הזאת ניתן למצוא בסיפורו של ש״י עגנון, ״והיה העקוב למישור״, בו מתחתנת קריינדיל עם גבר אחר, אחרי שנודע לה בטעות שבעלה נפטר והרב התיר אותה מעגינותה והכריז עליה כאלמנה. כשהבעל חוזר הביתה ורואה שאשתו נישאה לאחר ונולד להם בן, תגובתו היתה שתיקה:

"חס על כבודה ועל כבוד זרעה כי יוציאו אותה מבעלה בחרפה, ויעשו את בנה ממזר, ואחז בפלך השתיקה וחסך עליה ולא פירש גנותה… ומוטב שייעקר הוא משני עולמות ואל תבוא קריינדיל לידי בושה וכלימה" (ש"י עגנון, "והיה העקוב למישור")

זה גם מה שעשה יוסף: אחז בפלך השתיקה. המושג הזה ״פלך השתיקה״ לקוח ממדרשי חז״ל על רחל אמנו, שאחזה בפלך השתיקה כשראתה שאביה החליף אותה באחותה, לאה. ויוסף, בנה של רחל, עושה כמוה. כי אם הוא יספר לאביו שהוא חי, זה יפרק את הבית, זה ימיט קלון על אחיו ועל מעשיהם. עדיף לו שיעקב אביו יחשוב שהוא מת, מאשר שהאב יידע שאחיו זרקו אותו לבור.

ואחרי שדיברנו על השתיקה ועל הדיבור, אנחנו מגיעים לעולם הניגון. כשיעקב שולח את בניו למצרים הוא אומר להם ״קחו מזמרת הארץ״, ועל כך אומר רבי נחמן מברסלב:

"דע, כי יעקב אבינו כששלח את בניו – עשרת השבטים – ליוסף, שלח עמהם ניגון של ארץ ישראל, וזה סוד: 'קחו מזמרת הארץ בכליכם', בחינת זמר וניגון ששלח על ידם ליוסף, וכמו שפירש רש"י 'מזמרת' – לשון זמר. כי דע לך, שכל רועה ורועה, יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם, כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיוחד שהיא צריכה לאוכלו… כן כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה…

ועל כן יעקב אבינו, אף שלא היה יודע אז שהוא יוסף, רק כפי מה שסיפרו לו השבטים הנהגותיו של יוסף, שלח לו ניגון השייך לשר כמותו. כי יעקב רצה לפעול אצלו על ידי הניגון מה שהיה צריך, על כן שלח לו אותו הניגון של ארץ ישראל, וזהו שאמר לבניו: 'קחו לכם מזמרת הארץ', כי הניגון נעשה מגידולי הארץ האלה". (רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תניינא, ס"ג)

ואכן, החלוצים הראשונים שעלו לארץ ישראל לא יכלו להפסיק לכתוב שירים וניגונים על הארץ, על עריה וחבליה. נעמי שמר לקחה את הרעיון הזה של ניגוניה של הארץ וכתבה על פי מילותיו של רבי נחמן את שירה, ״שירת העשבים״.

שולי רנד שר את ״שירת העשבים״ של נעמי שמר, מתוך דיסק האוסף ״בשמחה תמיד״ בהוצאת סיהרא.

"דע לך

שכל רועה ורועה

יש לו ניגון מיוחד

משלו

דע לך

שכל עשב ועשב

יש לו שירה מיוחדת

משלו

ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה"

(נעמי שמר, שירת העשבים)

והנה פסקה נוספת מאת רבי נחמן:

"אמר לו רבינו: לך עמי לטייל, והלך עמו חוץ לעיר, והלך בין העשבים. ענה רבינו זכרונו לברכה ואמר: אם היית זוכה לשמוע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פנייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תגמול. כמה יפה ונאה כששומעים השירה שלהם, וטוב מאוד ביניהם לעבוד את ה' ביראה" (שיחות הר"ן קסג)

וזו גרסת נעמי שמר:

"כמה יפה

כמה יפה ונאה

כששומעים השירה

שלהם

טוב מאוד

להתפלל ביניהם

ובשמחה לעבוד את השם

ומשירת העשבים

מתמלא הלב ומשתוקק"

(נעמי שמר, שירת העשבים)

ושוב, רבי נחמן:

"וכל מה שנמשך קדושת הארץ ישראל ביותר, אפילו לחוץ לארץ מאירה ארץ ישראל ממש באור גדול ונפלא יותר ומשתוקקים ומתגעגעים ביותר לארץ ישראל" (ליקוטי הלכות, אורח חיים)

ומזה בונה נעמי שמר את הבית השלישי:

"וכשהלב

מן השירה מתמלא

ומשתוקק אל ארץ ישראל

אור גדול

אזי נמשך והולך

מקדושתה של הארץ

עליו

ומשירת העשבים

נעשה ניגון של הלב"

(נעמי שמר, שירת העשבים)

השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר מתקיים מדי יום רביעי בשעה 21:00 בהיכל שלמה, רחוב המלך ג'ורג' 58, ירושלים. בשיתוף שמיא נחלאות.

לחצו כאן לצפות בשיעוריה הקודמים של סיון רהב-מאיר ב״ליבא״

רוצים להישאר בקשר עם ״ליבא״ ולקבל עדכונים על שיעורים, מפגשים ותכנים?

אפשרות אחת: הצטרפו לעדכוני המייל שלנו. לחצו כאן.

אפשרות שנייה: הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו.
ההצטרפות לקבוצות מצריכה שני שלבים פשוטים:
1. הוסיפו את המספר של ליבא 058-70-75-455 לרשימת אנשי הקשר במכשיר שלכם.
2. לאחר שהוספתם את המספר, אנא שלחו הודעת וואטסאפ (לא סמס) למספר הנ"ל, וכתבו "הצטרפות".
מכאן ואילך, תוכלו לקבל עדכונים חמים ישירות לנייד.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *