חוק הניידות של הבחירה החופשית

יציאת מצרים היא לא סתם אירוע פוליטי. היא בחירה בדרך לדורי דורות. הדרך הזו עדיין כאן, אבל לא פשוט לראות אותה בתוך המציאות המבלבלת

אם להתחיל מתובנה של השחקן עודד מנשה, שבדיקה העלתה שיש לה סימוכין אצל הנתיבות שלום "אני קורא את כל התורה כאילו נכתבה על אדם אחד – עליי". פרשת בא, שעוסקת במכות האחרונות ובסגירת פרק שיעבוד מצרים, לא באמת עוסקת במאבק פוליטי ולאומי. גם הם, כמובן, קיימים בסיפור – אבל האם הם העיקר?

אם נחפור, אפילו לא לעומק, נמצא בפרשה הזאת כמה יסודות חשובים ביהדות, לדורי דורות. לא סתם מלאות המצוות המעשיות ביהדות, באזכורים ליציאת מצרים, כמו תפילין ומזוזה. יציאת מצרים, אומר הרב נבנצל, היא התרחשות שצריכה תזכורות כל הזמן כיוון שהמציאות מכחישה אותה ומסתירה אותה. אחד היסודות הבולטים שבפרשה הוא סוגיית הבחירה החופשית. ומה אנחנו מגלים? שהבחירה החופשית שלנו בעצם משנה ומתווה את המשך הדרך – בחרנו ברע, היא מצטמצמת. בחרנו בטוב – ייתכן שאפיקים חדשים נפתחים בפנינו.

ומה שנדרש מאיתנו, גם היום, הוא (לבחור) לצאת ממצרים.

השיעור המלא, כולל המקורות, הציטוטים המלאים וסיפורים על מאחורי הקלעים בתקשורת, בסרטון שבראש הדף. חדש: דף המקורות המלא מצורף גם כאן:

דף המקורות:

  1. "כל השליחות למענה ירד האדם לעולם היא למען יוציא את עצמו ממצרים. התורה איננה ספר זיכרונות למה שהיה בעבר, אלא דרך חיים לכל אחד. התפקיד המוטל עלינו עכשיו הוא לצאת ממצרים, ובכל יום ויום יש לנו כוח לעשות זאת, גם מתוך המצב הגרוע ביותר. עלינו לדעת ולזכור כי כל מה שכתוב ומרומז בתורה שייך ונוגע לכל יהודי בהווה" (ה"נתיבות שלום", הרב שלום נח ברזובסקי)
  2. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.
  3. "הקדוש ברוך הוא מתרה בו באדם בפעם ראשונה ושנייה ושלישית, ואם אינו חוזר בו – הוא נועל את לבו מן התשובה, כדי לפרוע ממנו מה שחטא" (מדרש שמות רבה)
  4. וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת ה'אֱלֹקיכֶם, מִי וָמִי, הַהֹלְכִים.וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְבְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ–כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ.וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן ה' עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם. לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה.
  5. וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל-מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-ה' רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם, יֻצָּג:  גַּם-טַפְּכֶם, יֵלֵךְ עִמָּכֶם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, גַּם-אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹולֹת; וְעָשִׂינוּ, לַה' אֱלֹהֵינוּ. וְגַם-מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה–כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח, לַעֲבֹד אֶת-ה'אֱלֹהֵינוּ; וַאֲנַחְנוּ לֹא-נֵדַע, מַה-נַּעֲבֹד אֶת-יְהוָה, עַד-בֹּאֵנוּ, שָׁמָּה.
  6. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר. הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם,רֹאשׁ חֳדָשִׁים: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. רש"י: הראהו לבנה בחידושה ואמר לו: כשהירח מתחדש, יהיה לך ראש חודש. נתקשה משה על מולד הלבנה, באיזה שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע ואמר לו: כזה ראה וקדש.
  7. "המצווה הראשונה שנצטוו ישראל, היינו הדבר הראשון שאמר הקדוש ברוך הוא לישראל, הוא שראש לכל צריך יהודי תמיד להתחדש. החמה אורה גדול וחזק מאוד אבל אין בה שום חידושים, והלבנה מורה על חידוש והתחדשות. זוהי המצווה הראשונה והיא משקפת את מציאותנו עלי אדמות, בכל דור ודור ובכל יום ויום… כי בפרשיות אלה של יציאת מצרים נתנה התורה כוח ליהודי להתגבר בכל המצבים, וטמון בהן כוח התיקון הכללי עד סוף כל הדורות". (הנתיבות שלום)
  8. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִיכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ:  כִּי בְּיָד חֲזָקָה, הוֹצִיאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם.
  9. "יחסו של נס יציאת מצרים לתפילין הוא כיחס הנוזל החי, התוסס, הלוהט – אשר בהצטננו קפא ונקרש לגבישים משוכללים, המופלאים בצורתם האדריכלית, היפים וקיימים לעד. החוויה הלוהטת של אהבת ה' שנתגלתה לדור יוצאי מצרים בעת יציאת מצרים, נצטללה ונקרשה והפכה לדורות לגבישי תפילין, אשר בעיטורם את זרועו וראשו של היהודי – כנגד הלב וכנגד המוח – הינם מחיים במחשבותיו ובליבו שוב את החוויה המלהיבה ההיא, ומדי יום ביומו יחיו בו את זכר הנסים שעשה ה' לנו" (נחמה ליבוביץ', עיונים בפרשת השבוע).
  10. "דברים יקרים אלה חורגים מפרשנות וגובלים בפיוט. ובקוראנו את דבריה הנלבבים של נחמה אי אפשר שלא יעלה בנו הרהור, כיצד השכילה אישה דגולה זו להפנים בעומק נפשה את חווית מצוות תפילין יותר מגברים רבים המניחים יום יום תפילין כלאחר יד, וליבם בל עימם" (חנן פורת, "מעט מן האור").
  11. "כל היסוד של יציאת מצרים הוא להילחם בטבע הגס של החיים" (הרב קוק, עולת ראי"ה, על מצוות תפילין).

חדש! השיעור המלא גם בקובץ mp3. האזינו או הורידו כאן (לשמירה: קליק ימני על הלינק)

השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר מתקיים מדי יום רביעי בשעה 21:00 בהיכל שלמה, רחוב המלך ג'ורג' 58, ירושלים. בשיתוף שמיא נחלאות.

לחצו כאן לצפות בשיעוריה הקודמים של סיון רהב-מאיר ב״ליבא״

רוצים להישאר בקשר עם ״ליבא״ ולקבל עדכונים על שיעורים, מפגשים ותכנים?

אפשרות אחת: הצטרפו לעדכוני המייל שלנו. לחצו כאן.

אפשרות שנייה: הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו.
ההצטרפות לקבוצות מצריכה שני שלבים פשוטים:
1. הוסיפו את המספר של ליבא 058-70-75-455 לרשימת אנשי הקשר במכשיר שלכם.
2. לאחר שהוספתם את המספר, אנא שלחו הודעת וואטסאפ (לא סמס) למספר הנ"ל, וכתבו "הצטרפות".
מכאן ואילך, תוכלו לקבל עדכונים חמים ישירות לנייד.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *