ששש, כאן בונים

מה בעצם מבקש מאיתנו בורא עולם כשהוא מבקש תרומה כספית, איך קשור סיפורו המופלא של נתן שרנסקי לארזים שנטע יעקב במצרים ולמה אנשים שוחים עם אוזניות? סיון רהב-מאיר על פרשת תרומה וכמה דברים שכדאי ללמוד ממנה

פרשת תרומה מתחילה בבקשה, אולי קצת משונה, של מי שהוציא אותנו ממצרים וקרע לנו את הים: בקשה לתרומה. מה הוא מבקש באמת? כמובן לא כסף, זהב ונחושת, אלא מעורבות. מעורבות שמגיעה, כמו שיודע כל מי שהשקיע פעם אפילו שקל בפרויקט הדסטארט, עם ההשקעה.

אחת המצוות ששקולות "כנגד כל התורה" היא הכחשת עבודה זרה. אדם שמוציא כסף מכיסו לטובת אחר, הוא אדם שכבר קיים את הדבר – כיוון שאחת העבודות הזרות הכי נוכחות בחיינו היום היא השיעבוד לכסף. וכאן מתבקשים כל אחד ואחת מישראל לתת מכיסו לטובת מטרה ציבורית. הכחשת עבודה זרה וצדקה ביחד.

אבל הדבר הכי נדרש מאיתנו, בטח בדור שבו אנחנו חיים, הוא פינוי מקום בתוך תוכנו, מעין משכן. מקום של שקט, נטול אימיילים, אוזניות והסחות דעת. שעה ביום שתאפשר לנו להיזכר מי אנחנו, ולשם מה אנחנו כאן.

השיעור המלא של סיון רהב-מאיר, כולל מקורות וסיפורים נוספים (אל תחמיצו את הסיפור על נתן שרנסקי), בסרטון שבראש העמוד. ניתן גם להאזין בקובץ mp3 בתחתית עמוד זה.

דף המקורות לשיעור:

  1. וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה. מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.
  2.  "יותר ממה שהנתינה באה בעקבות האהבה, האהבה באה בעקבות הנתינה" (הרב אליהו דסלר).
  3. וְזֹאת הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים. רש"י: ועצי שטים –ומאין היו להם במדבר? פירש רבי תנחומא: יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, והביא ארזים למצרים ונטעם, וציווה לבניו ליטלם עימהם כשיצאו ממצרים.
  4. וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים, עֹמְדִים. רש"י – היה לו לומר 'ועשית קרשים', כמו שנאמר בכל דבר ודבר. מהו הקרשים? מאותם העומדים ומיוחדים לכך. יעקב אבינו נטע ארזים במצרים, וכשמת ציווה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים, ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותן לעשות משכן במדבר מעצי שיטים. ראו, שיהיו מזומנים בידכם!
  5. "יש לעיין, הרי כדי להשיג ארזים לבניית המשכן היו יכולים בני ישראל לקנותם מאומות העולם, או לקחתם מיערות סמוכים, ואם כן מדוע הוצרך יעקב אבינו להביא איתו ארזים מארץ ישראל ולנטוע אותם במצרים? ויש לומר על דרך הדרש, שעניין זה פירשו 'רבי תנחומא', מלשון נחמה, שעשה יעקב אבינו כדי לנחם את בני ישראל מצרת גלותם. כאשר היו בני ישראל במצרים, בגלות קשה ביותר, עם גזרות כ'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו' וכיוצא בזה, הנה זו הייתה נחמתם – כשראו את הארזים שנטע יעקב. שאף שידעו שהבטיח להם הקב"ה 'אנוכי אעלך גם עלה', אין זה דומה לזה שראו בעיניהם שהנה יש ארזים שנטע יעקב במצרים רק על מנת שיצאו ממצרים וייקחו ארזים אלו עימהם, ויבנו בהם את המשכן" (הרבי מלובביץ').
  6. וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.
  7. "אמר הקב"ה: יבוא זהב שבמשכן ויכפר על זהב שנעשה בו העגל".
  8. "הפילוסופיה האריסטוטלית ביקשה 'לבעוט' באלוקים כלפי מעלה ולשלוח אותו אחר כבוד ל'בית הלורדים', לבל יתערב בפועל בנעשה בעולם. כמה יוהרה וכמה חוצפה נדרשות לגישה זו, המתיימרת להגדיר את האלוקים באמות מידה אנושיות ולקבוע בעזות מצח כי אין לגדול ולנשגב שיג ושיח עם הקטן, העלוב והדגל, ואין לשלם – השוכן בגבהי מרומים – יכולת לעסוק בפרטים הקטנים" (חנן פורת).
  9. המלבי"ם: "ציווה כי כל אחד יבנה לו מקדש בחדרי לבבו, בו יכין את עצמו להיות מקדש לה' ומעון לשכינת עוזו".
  10. בעל ה"צידה לדרך": "לא אמר 'ושכנתי בתוכו' אלא בתוכם, להורות שאין השכינה שורה במקדש מחמת המקדש כי אם מחמת ישראל, כי היכל ה' המה".
  11. הנתיבות שלום: "מצווה זו של 'ועשו לי מקדש' חלה על כל אדם שהוא עולם קטן בפני עצמו, והוא מצווה לעשות בקרבו מקדש לה', שבתוך גופו יהיה מעון לשכינה. וזה תכלית הבריאה שכל יהודי יהיה בעצמו בית מקדש… ועליו לצמצם את האוויר החומרי ולפנות נקודה נקייה וטהורה אשר בה יהיה משכן לה'… לתכלית של 'ושכנתי בתוכם' אין יהודי יכול להגיע בעצמו, אלא עליו לעשות את ההתחלה 'ועשו לי מקדש' – ואז 'ושכנתי בתוכם'".
  12. "שציווה השם יתברך, שכל אחד יפריש לעצמו שעה מובדלת לה' בכל יום ולהתבודד בעבודת השם יתברך" (ה"מי שילוח").

להורדת השיעור כקובץ קול (mp3) לסלולרי או למחשב לחצו כאן. ניתן להאזין לשיעור גם בנגן המצורף:

השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר מתקיים מדי יום רביעי בשעה 21:00 בהיכל שלמה, רחוב המלך ג'ורג' 58, ירושלים. בשיתוף שמיא נחלאות.

לחצו כאן לצפות בשיעוריה הקודמים של סיון רהב-מאיר ב״ליבא״

רוצים להישאר בקשר עם ״ליבא״ ולקבל עדכונים על שיעורים, מפגשים ותכנים?

אפשרות אחת: הצטרפו לעדכוני המייל שלנו. לחצו כאן.

אפשרות שנייה: הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו.
ההצטרפות לקבוצות מצריכה שני שלבים פשוטים:
1. הוסיפו את המספר של ליבא 058-70-75-455 לרשימת אנשי הקשר במכשיר שלכם.
2. לאחר שהוספתם את המספר, אנא שלחו הודעת וואטסאפ (לא סמס) למספר הנ"ל, וכתבו "הצטרפות".
מכאן ואילך, תוכלו לקבל עדכונים חמים ישירות לנייד.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *