"אספר לכם איך היו שמחים:
מעשה. פעם אחת היה מלך, והיה לו בן יחיד, ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו, ועשה משתה גדול, ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה הוא שמחה גדולה מאד, בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו, בודאי היה שמחה גדולה מאד.
והיו שם כל השרי מלוכה וכל הדוכסים והשרים, והיו שמחים מאד על המשתה.
וגם המדינה היו נהנים מזה שמוסר המלוכה לבנו בחייו, כי הוא כבוד גדול למלך, והיה שם שמחה גדולה מאד, והיה שם כל מיני שמחה: קאפעלייש (מקהלות זמר) וקאמעדייש (משחקי הצגות) וכיוצא מזה כל מיני שמחה, הכל היה שם על המשתה. וכשנעשו שמחים מאד, עמד המלך ואמר לבנו: היות שאני חוזה בכוכבים, ואני רואה שאתה עתיד לירד מן המלוכה, בכן תראה שלא יהיה לך עצבות כשתרד מן המלוכה, רק תהיה בשמחה, וכשתהיה בשמחה גם אני אהיה בשמחה. גם כשיהיה לך עצבות, אף על פי כן אני אהיה בשמחה על שאין אתה מלך, כי אינך ראוי למלוכה, מאחר שאינך יכול להחזיק עצמך בשמחה כשאתה יורד מן המלוכה, אבל כשתהיה בשמחה, אזי אהיה בשמחה יתרה מאד" (רבי נחמן מברסלב)
עיקרון גדול בעניין השמחה טמון בסיפורו של רבי נחמן, ובעיקר לגבי הפוטנציאל שיש בה כדי להשתחרר מנסיבות העולם הזה ומהתניות שאנחנו עושים בראש לגבי מתי ואיך נהיה שמחים. היכולת להיות שמח בלי קשר לנסיבות, ולמצוא שמחה גם ברגעים של עצבות, היא יכולת להיות חופשי.
גם בפורים אנחנו יוצרים שחרור מההתניות הרגילות שלנו, ובכך מייצרים שמחה.
הסרטון המלא בראש העמוד.
ועוד סיבה לשמחה: אתם מוזמנים לפתיחת בית ליבא בתל אביב הערב, יום שלישי, בשעה 20:30. כל הפרטים על אירוע ההשקה עם אהוד בנאי, יוסי בבליקי ואביב גדג׳ כאן.
