"אני חושבת שמה שהרגשתי אז, יותר מכל, הוא התרוממות רוח", כך אמרה אתמול דפני ליף בשיחה שנערכה במסגרת סדרת המפגשים שמארח יונתן ברג בבית ליבא. "היה שם איזשהו רגע בו ראיתי אפשרות ל'מה יכול להיות פה', רגע של יכולת של אנשים לעמוד ביחד, של יכולת של אנשים לדבר בעד, של יכולת של אנשים לא לדחוף אחד את השני בהפגנות, רגע של רצון אמיתי של אנשים לשפר. היה לי שם רגע של ידיעה אמיתית שאפשר, שאפשר לחיות ככה. ראיתי את זה. אחרי זה הוא נעלם, אבל עד היום אני מתגעגעת לרגע הזה".
להמשך השיחה צפו בסרטון בראש העמוד
http://leeba.org.il/3326
17/05/2016
"אני חושבת שמה שהרגשתי אז, יותר מכל, הוא התרוממות רוח", כך אמרה אתמול דפני ליף בשיחה שנערכה במסגרת סדרת המפגשים שמארח יונתן ברג בבית ליבא. "היה שם איזשהו רגע בו ראיתי אפשרות ל'מה יכול להיות פה', רגע של יכולת של אנשים לעמוד ביחד, של יכולת של אנשים לדבר בעד, של יכולת של אנשים לא לדחוף אחד את השני בהפגנות, רגע של רצון אמיתי של אנשים לשפר. היה לי שם רגע של ידיעה אמיתית שאפשר, שאפשר לחיות ככה. ראיתי את זה. אחרי זה הוא נעלם, אבל עד היום אני מתגעגעת לרגע הזה".
להמשך השיחה צפו בסרטון בראש העמוד
