לילה לבן, לילה שחור

ספר הזוהר, האדמו"ר מפיאסצנה והרגע הראשון לבריאה התכנסו כולם כדי להסביר מה מסתתר מאחורי הקסם הכפול של הלילה. צפו בקטע משיעורה של פרופ' חביבה פדיה שצולם בבית ליבא
לילה לבן, לילה שחור

חג שבועות לפנינו, בחג זה מקובל לערוך "תיקון ליל שבועות", כלומר לילה שלם שכולו מוקדש ללימוד, חידוש חידושים ודברי תורה. בערב ל"ג בעומר התקיים ב"בית ליבא" אירוע מיוחד שכלל, בנוסף להופעה מוזיקלית, את שיעורה של פרופ' חביבה פדיה. קטע מתוך השיעור, שעוסק במשמעות הקבלית של הלילה, ומהו הייחוד שהופך אותו לאידיאלי למטרה זו מובא בפניכם כעת.

לדבריה, כשהאור שולט (גם אור פלורסנט) אנחנו לא "ערים" לכל מיני דברים, אך דווקא כשהחושך יורד, תחושות אחרות עולות וההארה הנפשית גדלה. היא מסבירה כי הלילה מכיל שני קטבים: הקוטב של העונג והקוטב של האבל. מצד אחד, הלילה כזמן של צער, אבל, בכי (הקב"ה בוכה בלילה על החורבן), ומצד שני, הלילה כזמן של ארוס, של תאווה, של עונג  (נוהגים לקרוא את שיר השירים בלילה)

ספר הזוהר אומר שהלילה הוא לא "או זה או זה", אלא "גם זה וגם זה". יש משמרות בלילה. יש רגעים שמוקדשים לבכי ולמלנכוליה, ויש רגעים שמוקדשים לשמחה. לשניהם יש מקום. ספר הזוהר דוגל בכך שלעולם לא יגרש אדם את הצער מפני השמחה. צריך לתת ביטוי לשניהם.

דוגמה חזקה נותן האדמו"ר מפיאסצנה, שנספה בשואה והנהיג את חסידיו בגטו ורשא. באחת הדרשות היפות שלו הוא מדבר על זה שכל המשמעות של יום השבת הוא רואה בסעודה שלישית: האור שהדליקו בכניסת שבת אינו, השמש שוקעת וכל שנשאר הוא האור של בין הערביים. באותו רגע יש מגע ראשוני עם האור האינסופי, והנפש נעשית רגישה יותר.

את השיעור היא מסיימת עם לימוד מרתק מתוך ספר הזוהר שמתאר את הרגע הראשון של הבריאה, שהכיל בתוכו את חיבור גולמי ונדיר של אור וחושך יחדיו.

צפייה נעימה.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *