תארו לעצמכם שאתם נפגשים עם חברים שבמקום לשאול אתכם "מה קורה אתכם היום? כבר סיימתם את התואר? איפה אתם עובדים?", הם שואלים אתכם "למה אתם מתפללים היום? למה אתה מייחלים?".
האדם הוא יצור מתפלל. החלומות שלו הם חלק מההגדרה העצמית שלו. אתה יכול להיות חייל, וחייל מצטיין, אבל כזה שמתפלל על שלום. במקרה כזה, השלום הוא המהות הפנימית שלך, והוא מגדיר אותך יותר מאשר המלחמה בה אתה נמצא כרגע.
למעשה, התפילה היא לא רק כלי לגרום לדברים לקרות, אלא יש בה גם הצהרה. אדם שמתפלל על קרוב משפחתו החולה, מגדיר שיש בו גם סיכוי לבריאות, זה אדם שממשיך להישאר אופטימי ומאמין ביכולת של קרובו להתרפא בקרוב. היות האדם יצור מתפלל מעתיקה אותו מהקיום המעשי והמתפקד שלו במציאות אל העולם לו הוא מקווה, המהות הזו מזכירה לו כי היכולת שלו לחלום היא חלק מי שהוא, כך שגם לתפילות שלא התממשו בפועל עדיין יש תפקיד.
התפילה שלי היא כשאנשים נפגשים ביניהם, הם ישאלו לא רק "מה קורה איתך היום" אלא גם "למה התפללת היום".
