כן, קשיים יש בכל קשר.
איך בכל זאת נעיר (או נאיר) מבלי לפגוע?
איך נעביר לצד השני את התחושה שלנו, את הקושי שקיים במערכת היחסים עימו, תוך שמירה על שלמותה?

אחת הדרכים היעילות לכך היא להחליף את הביקורת בפער.

כשאנו מבקרים מישהו אנחנו מגדירים שהוא הבעיה, ואנחנו הפתרון. הוא השוגה, ואנו הניזוקים.
פער, לעומת זאת, קיים בין שני אנשים, והוא אינו ממתג חלק אחד כטועה, ואחר כצודק.
פער הוא שער לתהליך משותף בו נפגשים באמצע.

ביקורתיות אוהבת להכות על הברזל בעודו חם. התנהלות חכמה היא לרשום את הדברים, לשים במגירה, לקחת יומיים, או שבועיים, ולהמתין. רק לאחר כמה ימי צינון, בארוחה טובה במסעדה, בשיחת נפש נעימה, נוכל לפתוח את הפער, להציף את החוויה מהכיוון שלנו, למול הכוונה\התנהלות של הזולת, תוך ניסיון משותף למצוא דרך לגשר מעל הפער.

קשר שמתנהל כך, חזקה עליו שלמרות הפערים יצמח להיות עמוק ויציב.

הדפסה, הורדת קובץ לקריאה, ומשלוח לחבר