נרות עם נשמה

מה יש בהם, בנרות החנוכה, שמדבר כל כך אל לבנו, שממגנט את המבט, שלוכד את הקשב הפנימי ולא מרפה? דב זינגר על הסוד הקבלי החבוי בתוך הלהבות הבוערות של נרות החנוכה
נרות עם נשמה

לפני שנבראו השמש, הירח, או הכוכבים, נברא האור הגנוז. זהו האור שעליו דובר ביום הראשון לבריאה כשנאמר "ויהי אור". חלק ממנו, ניצוץ, ניתן לראות בנרות חנוכה. בגלל זה נהגו חסידים להתבונן בהם לאחר הדלקתם.

בספר משלי נכתב: "נר אלוהים נשמת אדם".
אם מביטים בנרות, בריכוז, בעניין, אפשר לקבל סוג של מראה למתרחש פנימה, בתוך הנשמה שבוערת בנו.

ללהבה יש מספר גוונים:

בחלק התחתון ניתן לראות אש שחורה.
מעליה יש אש בגוון כחול, שעטופה באש בגוון לבן.
זהו האור שמקיף הכל, ומואר החוצה.

לפי הזוהר הקדוש, חלקי הלהבה, השואפת תמיד כלפי מעלה, נמשלו לרבדים השונים של הנשמה שלנו, המכונים: נפש, רוח, נשמה.

הנר נמשל לגוף האדם. האש השחורה היא הנפש, היא מחברת בין הפתילה לבין האור כמו שהנפש מחברת בין הגוף, לחלק הרוחני שבנו. האש הכחולה משולה לרוח, ואילו האש הלבנה, הבהירה, היא הנשמה, וכמוה מגיעה מלמעלה, ומתלבשת על הכסא של הפתיליה, המהווה מרכבה עבורה. לכן כשהאדם מת הנשמה מסתלקת. כשנר נכבה, האש נעלמת.

ההתבוננות הזו פותחת אותנו לרבדים של הקיום, ההבנה הזו שאנו לא חד מימדיים, שיש בנו רמות שונות, חלקים נפרדים, שמעוררים בנו תחושות מתחלפות.  זהו האדם.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *