תעודת כשרות למצפון

אנחנו רגילים שתעודת כשרות בעסק מעידה על כשרותם של המצרכים ועל אופן הכנה בהתאם להלכה, עמותת "במעגלי צדק", לקחה את הרעיון צעד אחד קדימה, והיא מנפיקה תעודות כשרות חברתיות, שאינן עוסקות בחומרי הגלם, אלא בהקפדה על החומר האנושי: העסקה הוגנת ונגישות

"צדקה זה חשוב, אבל הרבה פעמים הרגשנו שמה שחסר באמת, זה צדק", אומר חילי טרופר, בין ההוגים והמקימים של עמותת "במעגלי צדק", שאחראית לאחד הפרויקטים היותר מיוחדים עליהם שמענו לאחרונה. הרבה פעמים כשנתקלים בסיטואציות לא הוגנות, בפערים, אפליה, חוסר שוויוניות, יש נטייה ללכת אוטומטית לאפיק ה"צדקה", אבל חילי טרופר וחבריו החליטו לשאול שאלות על צדק, ולא צדק מבחינה אוניברסלית, אלא, מה זה אומר צדק במדינה יהודית?

"בדרך כלל שמתחילים לדבר על מדינה יהודית יש נטייה לשייך את זה לתחבורה ציבורית בשבת, מינוי דיינות, נישואין וגירושין וכו', אבל אנחנו לקחנו את זה למקום אחר, בחוויה שלנו, במדינה שיש בה כאלו פערים חברתיים, זה אומר שיש משהו פגום בזהות היהודית שלה. השאלות האלו של צדק, בחיבור לשאלות של חיפוש אחר משמעות יהודית, הביאו להקמתה של עמותת "מעגלי צדק", שניסתה לחבר בין השניים".

החיבור היה בדמות "תעודת כשרות חברתית" שניתנת למסעדות, בתי קפה ועסקים ששומרים על זכויות העובדים שלהם ודואגים לנגישות עבור אנשים בעלי מוגבלות פיזית.

"תעודת כשרות רגילה בודקת את כשרות הרכיבים, כשרות המזון, הפרדה בין בשר לחלב וכדומה", מסביר טרופר, "בעיני, בית קפה שמגיש אוכל כשר, אבל המלצר עצמו מנוצל, או שאין בו נגישות לאנשים עם מוגבלות, הוא לא כשר. לא רק מבחינה חברתית, מבחינה יהודית. ניסינו להניע כמה שיותר אנשים להוסיף שיקול ערכי לבחירת המקום שבו הם אוכלים. לא רק אם יש בו חניה, סגנון המוזיקה שברקע, מי השף, מה התפריט מציע, אלא האם המקום כשר מבחינה חברתית-יהודית במובן העמוק".

יש קשיים, הוא מודה, אבל נשאר אופטימי. "הדרך ארוכה תמיד, ולא תמיד מצליחים הכל, וזה בסדר, יש סבלנות. לא ביום אחד משתנה העולם, וייקח זמן עד שינגישו את כל המקומות, אבל יום אחד זה יקרה, המודעות תגבר. כשמישהו נופל, אולי גם תזמין את מד"א אם צריך, אבל בראש ובראשונה תלך ותיתן יד, תעזור לו לקום".

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *