כוחו של האדם הבודד

עיקר כל הגלויות, כותב רבי נתן, הוא גלות הנפש. ברגע שכל אדם יצליח לצאת מהמצרים הפרטית שלו, החברה כולה תצליח לצאת מהמצרים הכללית שלה. הרהור לפרשת בא
כוחו של האדם הבודד

כשמסתכלים סביב, נראה שהאנושות חולה. מאיפה תבוא הגאולה? מה יכול אדם אחד לעשות?

״ישנם אנשים גדולים שרואים את צערה של האנושיות, איך היא מגששת באפלה, איך היא טובעת במים שכבר באו עד נפש, וחפצים לעזור לה ולרפאותה ברעיונות גדולים. אבל גם הם טועים טעות גדולה מאוד. הם אינם רואים שרפואת הכלל תלויה ברפואת הפרט.

וכל זמן שהיסודות אשר עליהן בנוי סדר החינוך של עכשיו, חיי המשפחה והחברה, לא ישתנו לטובה, הכלל לא יתרפא ממחלתו״.

ומה המפתח לגאולה? ״הכלל הראשון אשר החסידות אומרת לכל מי שדופק בשעריה: הכר את עצמך״.

את הדברים האלה כותב הוגה דעות חסידי, הרב מנחם אקשטיין, בפולין, לפני קרוב למאה שנה. הרב אקשטיין נרצח בשואה וספרו ״תנאי הנפש להשגת החסידות״, אשר נכתב בעברית, רלוונטי מתמיד.

כדי להתחיל לעשות למען תיקון החברה, העולם,  צריך להתחיל בבית. במשפחה. בעצמך.

עיקר כל הגלויות, כותב רבי נתן, תלמידו של רבי נחמן מברסלב, הוא גלות הנפש. מצב של בלבול, אי סדר, פיזור, עצבות. גאולת הנפש מתחילה בעבודה הפנימית ליציאה מהמיצרים הפרטיים שלי. למציאת מקומי. משם אפשר לחזור אל הכלל ואל העשייה לתיקון רחב יותר בחברה.

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר:  בַּעֲבוּר זֶה, עָשָׂה ה׳ לִי, בְּצֵאתִי, מִמִּצְרָיִם.

וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה׳, בְּפִיךָ

מיד עם תחילת יציאת מצרים אנחנו מצווים לזכור ולספר כל הזמן. חינוך הדורות הבאים הוא חלק משלבי הגאולה. מקומנו האישי הוא חלק מההשתלשלות של אבותיי ואמהותיי, עד אלי. וממני לילדיי. ״והגדת״ מסמן לא רק שייכות לסיפור הגדול. זהו ציווי שמתווה דרך לגדל בני אדם אכפתיים, מחויבים לכלל, רואים את עצמם ומעבר לעצמם.

במילותיו היפות של מרטין בובר: “האדם הבוגר מבחין, שאין לאני שלו גבול בזמן. תשוקתו להתמיד מכוונת את מבטו, תוך שהוא מגלה את האני שלו, מעבר לקצבת חייו של עצמו… את שיצרו כל בני האדם בשרשרת [הדורות] ואת שהם עתידים ליצור, הריהו חש כיצירה שחלה בו בעצמו לפני ולפנים של ייחודו; את החוויות שבאו עליהם ושעתידות לבוא עליהם הוא חש כגורלו של עצמו המתחולל בתוך תוכו. עברו של עמו הוא זיכרונו של עצמו, עתידו של עמו הוא תפקידו האישי המוטל עליו״.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *