בין עכשיו לאחר כך

לאחר שעברנו תהליך של בדיקה עצמית נוקבת, העמדנו עצמנו מול המראה, והבנו את המניעים הפנימים שמובילים אותנו לטעויות, הגיע הזמן להתקדם לשלב הבא, ולהתחיל להשתפר ולעשות עבודה. נראה כל כך פשוט ומתבקש, בכל זאת, אנחנו דוחים זאת שוב ושוב. למה?
בין עכשיו לאחר כך

עד עכשיו עסקנו במידת הזהירות, המידה הבאה לפי הרמח"ל, הינה מידת הזריזות.

הקשר בין שתי המידות טמון בפסוק שכתוב בספר תהילים: "סור מרע ועשה טוב".

כלומר, כאדם שקוע בתוך הבוץ, בשלב הראשון הוא צריך לצאת ממנו, ורק אז הוא יכול להתקדם. כשאדם עדיין לא עבר את שלב "הזהירות", כשהוא עדיין עושה טעויות ואינו קשוב לביקורת, הוא לא יכול להתקדם הלאה. לאחר שהפנים מידה זאת, אפשר להתקדם לעבר הזריזות.

אז למה אנחנו לא זריזים? כי יש בנו עצלות. להבדיל מבעלי החיים, שהתכונות מוטבעות בהן, לנו יש בחירה חופשית. גם אנשים גדולים צריכים חיזוק במידת הזריזות. כשיהושע מקבל את התפקיד להנהיג את עם ישראל ממשה, נאמר לו "רק חזק ואמץ". גם הוא היה זקוק לחיזוק.

מאיפה נובעת מידות הדחיינות, העצלות, הכבדות?

מסביר בעל התניא שיש באדם ארבע יסודות: אש, רוח, מים ועפר. לכל יסוד כזה יש תכונות נפש חיוביות ושליליות. למשל, מיסוד האש יש לנו התפארות וגאווה, ומצד שני, זריזות ואהבה. מיסוד הרוח יש בנו התפארות והוללות, ומצד שני, חסד ורחמים. כך גם במים. תכונות העצלות, העצבות והדחיינות יושבות ביסוד העפר שבנו, לצד התכונות החיוביות המקבילות להן: היציבות והקביעות. אבל השליליות מונעות מאיתנו להיות זריזות. תכונות אלו גורמות לנו לתקלות בתחומי החיים השונים. בתחום הפרקטי אנחנו נדחה בדיקות חשובות, החלפת רכיבים ברכב, טיפולי שיניים וכו', אך אותה מידה קיימת גם ביסוד הנפש.

גם כשאנחנו מזהים שיש בנו התנהלות לא נכונה, משהו חורק בזוגיות, מידה שזקוקה לעבודה, אנחנו ממשיכים בשגרה שלנו. שלמה המלך מסכם זאת במשפט אחד: "חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם". העצל הוא חכם בעיניו, כי יש לו תמיד שבעה סיבות טובות לסיבה בגינה הוא עצל.

אז איך בכל זאת יוצאים מהמצב הזה?

על כך נדבר בשיעור הבא.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

  1. התחלה מעניינת אני כבר מחכה לשיעור הבא בתקוה שזה יעזור לי בהתמודדות בדחיינות.

    בלה דינור
פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *