"מתישהו זה קרה, פקחתי את העיניים מול הראי וראיתי שאני כבר גדול. זו היתה כמו מכה קרה לתודעה.
אבא שלי כבר לא יקח אותי יד ביד לים, או לסרט, או לאיפשהו. זה נגמר, שוב לא אהיה ילד.
את השנים הראשונות של חיי, כבר לא אוכל לשחזר.
את השיחות שלא היו, לעולם כבר לא נוכל לשוחח.
את הבילוים שלא בילינו בימי התום ההם, לעולם לא נזכה עוד לבלות.
הזמן חלף, עבר, וזהו. אני בעצמי אבא עכשיו".
במילים אלו חתם בועז כהן את סיפורו הקצר "אתמול עוד פעם אחת" אותו הקריא במסגרת הופעה משותפת, עם משה בן יוחנה, בבית ליבא. סיפור שהוא רק טקסט אחד, פשוט ונוגע ללב, מתוך הופעה שכל כולה משלבת בין הטקסטים הרגישים של כהן לבין המילים והלחנים היפהפיים של בן יוחנה. בן יוחנה, בתמורה, החזיר לו עם השיר "חבל שלא באת לים", וסגר מעגל של תקוות מנופצות, שאיכשהו, כשהן מולחנות או מוקראות, הן תמיד יפות יותר.
קחו לכם רגע להאזנה, הם שווים אותו.
תופים: חגי פרשטמן
גיטרה וכינור: אסי זליג
סאונד ועריכה: דביר דויד קרן
מיקס סאונד: עידו כץ
צולם בבית ליבא
