מישהו מאזין לנו

מרגישים לפעמים שמישהו בטלפון או המחשב מצוטט לכם לשיחות הפרטיות ביותר שלכם? אז ככה גם האחים ויוסף, שפתאום פותח את פיו ומבהיל את כולם, כשמתברר שהוא שומע ומבין הכל
מישהו מאזין לנו

1.

שאלה: האם גם אתם משיחים לתומכם לאחרונה, בבית או מחוץ לבית, ומזכירים שם של מישהו ואז תוך כמה דקות מקבלים ממנו או ממנה הודעת וואטסאפ, או לייק בפייסבוק, או הודעה במסנג'ר? קרה לכם בזמן האחרוןכי זה מה שקרה אצלנו, השבוע, יום ראשון, ו' בטבת, 24.12.2017: ישבנו בסלון – ריי, זוגתי; בתנו הגדולה, נועה; ואני – ודיברנו על חברים, ועל חברים של חברים, שעברו לגור בחו"ל. ובעודי מספר לשתי אהובותיי על חברי הטוב רזי בן עזר, על תוכנית הרדיו האחרונה שלי שבה הוא התארח ועל האזרחות הנפשית הכפולה שהוא מנהל ב-27 השנים האחרונות… הודעה מרזי. במסנג׳רשואל אם כבר העלו את התוכנית לאון-דימנד של רדיו מהות החיים.

היינו המומים. זה מסוג הדברים שאם הם קורים לך כשאתה לבד אתה מרים גבה. בשלשות זה כבר חוויה אחרת לגמרי. אתה יודע שגם הן ראו. ושעכשיו גם הן יודעות. שמאזינים לנו. ועדיין היה לנו הסבר די סביר לתופעה המוזרה: שגוגל פשוט מאזינה לנו דרך הטלפון. ולכן: אמרת ״רזי״, הפוסט האחרון שלך בפייסבוק יעלה מולו. אמרת ״איקאה״, הפרסומת שלהם טטרגט אותך חיש קל.

זה חצוף אבל נתפס בדעת. מה שאני צריך להבין זה איך יכול להיות שחצי שעה מאוחר יותר אני מעלה מייל שנשלח בשבוע שעבר למנהלת החשבונות של עמותה מסוימת והופה, אני זוכה מיידית למייל תשובה מפורט ממנה עצמהאיך היא ידעה שאני מתבונן במייל שנשלח לפני ארבעה ימים? זה לא פייסבוק.

"יור און פייר", גיחכה נועה שהיא מספיק גאון טכנולוגי בשביל לקוות שגם לזה ימצא הסבר פשוט ומניח את הדעת. אבל אני אוהב לשחק. ולכן ניגשתי אל יחידת ההאזנה הסלולרית החשאית של אל.ג'י וצרחתי לתוכה שם של חבר קרוב שלא דיברנו כבר חודשיים ואם עד הערב הוא חוזר אלי אז מצאנו באמת תחליף מסעיר ומנדנד ומטריד לטלפתיה ולאבקת זנב העכברים הישנה והטובה ששמים במרק של מישהו שאת רוצה שישים לב אלייך.

2.

טלפתיה. כישוף. מאגיה. ניחוש. או יתרון טכנולוגי אחר של הזמן הקדום. כשהמלך המצרי הגאון והמשוגע מתגלה סוף סוף לאחיו כאחיהם האובד – "אני יוסף" – האחים הולכים אחורה, המומים. זה יכול להיות כל דבר, כל כוח מאגי, שהאיש הזה משתמש בו בשביל לערבב אותם סופית. האיש הזה הרי, כבר הסכימו האחים, הוא מין עונש משמיים, עונש שמגיע להם על מכירת האח הקטן המגונדר.

"גשו נא אלי", מנסה יוסף לרכך את האימה והתדהמה ועל פי מדרש רבותינו מראה להם שהוא נימול. עכשיו זה כבר בגוף. זה לא מאגיה או פיתום או איזה כשף מצרי אחר. אבל ההוכחה הניצחת שמפשירה את האחים היא "כי פי המדבר אליכם", כלומר שיוסף מדבר את השפה על כל הנימים המאוד עדינים של שפה מדוברת, על כל האינטימיות החשופה והעירומה של אנשים שמדברים ביניהם את שפת אימם.

השפה כמולדת, השפה כאם הרבה יותר בטוחה אפילו מאמא אדמה, תחזור לעצב את התודעה היהודית בכל מקום שהמציאות על פני האדמה תכאיב מדי. רבי נחמן אומר שיש עולם כזה, עולם הדיבור, שהנשמה היהודית מגיעה ממנו. אבל האם הוא מתכוון לאותיות? למוסיקה של האותיות? לרווחים שבין האותיות? לשתיקת הדיבור?

3.

יש עוד חותם משפחתי, עמוק אולי יותר מהשפה אפילו, שיוסף יודע, כשהוא שותל את הגביע ה"מכושף" שלו באמתחתו של בנימין ועל ידי כך "קונה" הצהרה רגשית ונסערת של האחים ש"אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ, וָמֵת; וְגַםאֲנַחְנוּ, נִהְיֶה לַאדֹנִי לַעֲבָדִים". ומפחית אותה ל"הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ, הוּא יִהְיֶהלִּי עָבֶד, וְאַתֶּם, עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶלאֲבִיכֶם". יוסף יודע שהחותם המשפחתי העמוק ביותר הוא שכאן לא גוזלים. ולא עושקים. ולא חומסים. ולא גונבים.

הוא מכיר את זה מצוין מאמו רחל, שגנבה את התרפים של לבן אביה, כשיעקב ומשפחתו ברחו ממנו. אז יעקב הנסער והנפגע ענה ללבן, שהאשים אותו בגניבת "אלוהיו": ״עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ״. רש"י מפרש ששבועתו של יעקב בעצם גזרה את גורלה של רחל אהובתו, זו שאכן גנבה והחביאה את התרפים מיעקב ומאביה, למות בלא עת בדרך בית לחם.

אבל הנקודה החשובה שעולה מכאן היא שהחותם הגנטי הנפשי העמוק ביותר שעבר במשפחה הקדומה שלנו היה שכאן לא לוקחים אפילו גרוש שלא כדין. שכאן המידות מתוקנות.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *