1.
להשתחרר. ההרגשה הזאת שזוחלת לך בגוף. שהלך הכובד. והשתתק הפחד. אני באולפני "ברדו" עכשיו. ערב. אני שר. זמר מאושר בתוך תא הקלטה. יש מולי מיקרופון טוב, דף טקסט נפלא של המשוררת נורית זרחי. מעבר לחלון טכנאי, מלחינה ומפיקה מוסיקלית שאפשר להישען על הטעם והשיפוט שלהם בעיניים עצומות. אח, עיניים עצומות. כמו ילד. ילד שיודע שמקסימום הנפילה שלו זה לזרועות אמו או אביו. איזה כיף ליפול.
כך לשעה קלה, בתוך תא הקלטה קטן ומול שתי מצלמות שקופות, בתוך מזגן טוב במרתף ברמת גן, הדבר החמקמק הזה שאין לו שם וכתובת, הנוכח שמעבר לאני, העדין העדין הלוחש שאני מסיע אותו כבר זמן מה בעולם, יצא והגיח בזהירות מהקופסה. השתחרר לרגע מכבליו.
ביי ביי קליפות. שיהיה לכן המון בהצלחה מסכות, מבוכות, מראות וחשבונות. כמה טוב להרגיש. כמה יקר לחזור.
2.
להשתחרר. אני מניח שזו הסיבה שבחרתי להיות מוסיקאי ולא נניח, פיסיקאי, קבלן בניין או בעלים של תחנת קמח. היו לי מספיק סיבות ולהקות טובות בסבנטיז בשביל להניח שהמפתחות לאזיקים נמצאות שם. איפה. מהר מאוד מתברר שכל מחיאת כף, ליטוף אגו, מבול לייקים, דיסק רב מכר או ביקורת נהדרת הם הסם הנהדר של היום והאזיק ההרמטי של מחר.
וזה עוד כלום. רוב הזמן כמוסיקאי אתה מנסה לארגן תנאים להקלטה. לפעמים ממש להתחנן עליהם. פעם, בעולם הקודם, שלפני הדיגיטל, היינו כבולים בצורך בחברת תקליטים שתממן לנו את האולפן והאלבום והחלום. אחר כך, כשחשבנו שהשתחררנו מזה וקנינו לנו אולפן ממוחשב שיודע לעשות הכל, נתברר שקנינו גם שורת משימות ארוכה ארוכה. בעצם, אתה עושה היום את כל מה שחברת התקליטים סיפקה – אתה הכותב, המלחין, המעבד, המפיק, טכנאי הסאונד, המנהל האישי, איש הווידאו, המנקה, הגרפיקאי, זה שמחזיק את היד וגם זה שצריך להגיד – סטופ, חרגנו מהתקציב.
לך תשתחרר עכשיו. נסה לעצום עיניים מול המחשב. אפילו כשהולכים לישון אי אפשר באמת לעצום עיניים.
3.
להשתחרר. דבר אחד מאוד משמעותי שלמדתי על בשרי בדרך, זה שבשביל להגיע למצב שאתה באמת ON ולא OFF אתה צריך לכבות הרבה מאוד דברים שדלוקים וסתם מפריעים או עומדים בדרך. לעשות פחות. להאציל סמכויות. לשתף פעולה. לקבל עזרה. להבין איפה אתה בינוני ולוותר על זה. להוריד משקל מהספינה.
בדרך להשתחרר ולהוציא מעצמך את הזהב צריך לזכור: להיות ג'אגלר שיודע להקפיץ ארבעה כדורים זה נהדר רק אם אתה מקפיץ שלושה. רוב הזמן אנחנו מקפיצים חמישה.
זו אחת הסיבות שוויתרתי השנה על הסטודיו למוסיקה שלי אחרי 15 שנים אינטנסיביות. אני יכול אמנם לעמוד בעצמי בסדר גמור בכל שלבי ההפקה של שיר או יצירה מוסיקלית. אבל אני מעדיף לשיר או לנגן מעולה ולהתקשר ולסמוך על אנשים מעולים סביבי. סוף סוף אני יכול לעצום עיניים.
4.
פרשת ואתחנן – כולה התקשרות ותפילה. אחד משיאי הפרשה מגיע כשמשה חוזר אל מעמד הר סיני ועשרת הדברות. וכבר כתבו גדולים וחשובים תלי תילים של פרשנות וטעמים על שינויי הנוסח שבין עשרת הדברות בגרסת ה"לייב" בספר שמות לבין החזרה של משה בפרשה שלנו.
השבוע נתגלה לי משהו שלא ראיתי שם בעבר. "שמור את יום השבת לקדשו כאשר ציווך השם אלוקיך", חוזר משה על הדיבר הרביעי, אחר כך מפרט את כל האנשים והיצורים שאתה חייב על מנוחתם בשבת, כולם כולל כולם בעצם, ומסיים: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך השם אלקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, על כן צוך השם אלקיך לעשות את יום השבת".
בואו נפרק את המשפט האחרון: אתה צריך לזכור שהיית עבד במצרים ושהשם שחרר והוציא אותך משם. עד כאן פשוט. ובשביל זה השם מצוה אותך לשמור ולעשות את השבת. ואם כך, זאת אומרת שעל ידי עשיית ושמירת השבת אתה נזכר ומזכיר את יציאת מצרים, את השחרור מעבדות ואת העובדה שאתה בן חורין.
ובעצם אומר הכתוב: על ידי השחרור הכפוי מעבדות שהשבת מביאה, בין שלך ובין של העובדים שלך, אתה בהכרח נכנס לתודעה של חרות. כי השבת היא מעין יציאת מצרים. ובאותה המידה: גם יציאת מצרים היא מעין שבת.
עכשיו אתה יכול למדוד את השבת שלך גם בקו נפשי: האם אתה או את בתודעה של חירות? שחררת את העבד בין השמשות? קילפת את הכבלים? יש תנאים לעצום עיניים לרגע? אפשר להכניס שבת.
