ואפשר, ואפשר להשתנות

חודש אלול מבקש מאיתנו לחשב מסלול מחדש, אך כדי שנעשה זאת כמו שצריך, אנחנו קודם כל צריכים לפצח את הסודות הטמונים בשמו, המהווים סימנים בדרך אל התיקון העצמי. סיון רהב מאיר בשיעור מיוחד על חודש הכי טעון בלוח השנה העברי

רוצים לקבל את שיעוריה של סיון רהב-מאיר לפני כולם? לחצו כאן והירשמו כמנויים לערוץ היו-טיוב של ״ליבא״

רוצים להבטיח שלא תחמיצו אף שיעור? הירשמו כאן לעדכוני המייל השבועיים של ״ליבא״

[הוידאו של השיעור נמצא כאן למעלה. קישור להאזנה והורדה של קובץ אודיו נמצא בתחתית הדף]

פרשת השבוע היא פרשת כי תצא אבל אנחנו כבר בעיצומו של אלול, כמה מכם פנו ושאלו אם יהיה מתישהו שיעור על אלול, או שאנחנו הולכים נצמדים רק לפרשות. ובכן, נדבר הפעם על אלול.

יש מחלוקת, לגבי איך צריך להיראות אלול, שנעה בין הגישה הישיבתית חמורת הסבר, המדברת על חשבון נפש נוקב ויראת כבוד לבין הגישה החסידית המדברת על שמחה. אלול הוא חודש די טעון ביהדות, אבל עבורי, במשך הרבה שנים, הוא היה בסך הכל המקבילה העברית של ספטמבר. אין לי טראומות אלול אבל גם אין קסם, חוויות וריגושים, אני באה די נקי לחודש הזה, ואולי זה חסרון.

צריכים לומר תודה גדולה לנעמי שמר, בסופו של דבר, בזכות "שיר הירחים" שלה אנחנו יודעים את הסדר של כל החודשים: תשרי חשון… ומה על אלול? איך הוא בכל השיר הזה? האמת די מאכזב:

ובבוא אלול אלינו
ריח סתיו עלה
והתחלנו את שירנו
מהתחלה.

הכול מסתובב, מתגלגל, בלי איזו מעורבות שלנו או משמעות, יאללה קדימה עוד גלגל. כח האינרציה. נחזור לנעמי בהמשך, אבל כרגע, הכותרת של אלול, מבחינתי, היא – אפשר להשתנות!

בניגוד לתפיסות עולם דטרמיניסטיות שאומרות שהכל כבר ידוע מראש, למרות העבר, וטראומות הילדות, למרות הגנטיקה, הסיבתיות ונקודת הפתיחה, למרות עוד אין ספור תירוצים, שחלקם גם צודקים, למרות הכל, אלול בא לומר לנו- אפשר לשנות. אפשר לשנות מסלול, אופי, חיים, דרך, דיבור, מידות. אפשר.

חודש אלול מרומם את רעיון הבחירה החופשית ומרים לגבהים את עיקרון התשובה והחירות של כל אדם, עליה כותב הרמב"ם: "רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק – הרשות בידו. ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע – הרשות בידו. אל יעבור במחשבתך דבר זה, שאומרים טיפשי אומות העולם ורוב גלמי בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן! אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע. ודבר זה (רעיון הבחירה החופשית) – עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצווה" (פרק ה' הלכות תשובה).

המתנה העצמתית הזו שהרמב"ם כותב עליה, היכולת לבחור ולהשתנות, קיימת תמיד כמובן, אבל חודש אלול הוא ה"פריים טיים" של המהלך. חנן פורת הצמיד לאלול את השיר: השביל הזה מתחיל כאן. לך עליו, עלה עליו עכשיו.

בואו נעלה עליו.

אז נכון שהכותרת היא "אפשר להשתנות", אבל כותרת זה לא מספיק, איך מורידים את זה תכלס פרקטית לחיים? נדבר על חמישה כיווני מחשבה שנעוצים בחמישה ראשי תיבות לחודש אלול.

כן, נורא קל לתת ראשי תיבות לאלול, ושמעתי כמה ראשי תיבות "חדשים", אבל אנחנו נוותר הפעם על "אני לאומן ואשתי לחמותי" ונתמקד בכאלו שאנשים גדולים נתנו לו.

1. אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי (האר"י, האבודרהם)

איך אפשר בלי משל "המלך בשדה"? משל, כמו ראשי תיבות, זה ניסיון לגעת בסוד, להמשיל, להסביר, לתת סימנים… וזה המשל שלנו:

"משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו, והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם, ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו".

(אדמו"ר הזקן)

חודש אלול הוא חודש של "שבירת דיסטנס". המלך, שעד עכשיו היה בארמון, יורד אל העם. לפי החסידות זו שמחה גדולה. יש לפתע אופציות פתוחות, שלא פתוחות בדרך כלל.

תארו לעצמכם איך זה מרגיש לפגוש את המנהל המעונב במשחק כדורגל, את נשיא בית המשפט העליון בבריכה, בשבוע שעבר היה פה רובי ריבלין, נשיא המדינה, מחוץ למשרד הפורמלי. זה מרגיש מוזר.

כשמלך נמצא מחוץ לארמון, אין רשמיות. לא צריך התקדשות והכנה, הוא כאן והוא קשוב לכולם.

2. אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ (האר"י)

הפסוק המלא: מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת: {יג}וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה.

בשבוע שעבר דברנו על עיר מקלט, אליה בורח רוצח בשגגה. הזכרנו כי חודש אלול הוא עיר מקלט מגואל הדם, היצר הרע. עיר מקלט, כזכור, אינה עונש של כלא, אלא מנגנון שיקומי חינוכי, וחודש אלול –  מהווה מקלט שיקומי-חינוכי בזמן, שיש בו שינוי מקום נפשי ושינוי אווירה.

ישנה שאלה מוכרת: למה צריך להתנהג אחרת לקצת זמן? מה זו ההצגה הזו? זה לא שקר? עובדים על עצמנו? עובדים על אלוקים? הרב משה אהרון ברוורמן נוהג לשאול בחזרה- למה אתם לא שואלים את זה על תקופה אחרת בשנה, על חופשת הקיץ, הטיולים בארץ ובחו"ל, גם אז לוקחים הפסקה מהחיים, מתנהגים ומתלבשים אחרת, כולם מבינים שזה כדי להיטען בכוחות ועוד מעט נחזור לחיים הרגילים, אותו דבר אלול, רק שהוא טוען אותנו בכוחות רוחניים.

3. אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים (ספר אמרכל)

ראשי התיבות הללו לקוחים ממגילת אסתר: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.

התחזקות לפעמים גוררת אחריה ניתוק או התנשאות. אני צדיק ואתם רשעים, או סתם לא מפותחים רוחנית, אז צריך להזכיר שכן, ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה, וכמה מקורות נוספים לעניין:

המקור הכי קדום הוא המדרש:

"שואלים לו לאדם בשעת הדין: האם המלכת את חברתך בנחת רוח?"

אחר כך רש"י, "ובו תדבקון" – חז"ל דרשו "הדבק בדרכיו, גמול חסדים, קבור מתים, בקר חולים, כמו שעשה הקב"ה".

גם בשני הזרמים הרעיוניים העיקריים של היהדות, החסידות ותנועת המוסר, הערך הזה תופס מקום של כבוד:

בישיבת קלם תלו שלט באלול "ואהבת לרעך כמוך", תזכורת לכל המתחזקים.

הסבא מקלם עצמו, הרב שמחה זיסל זיו, כתב:

"אל יאמר האדם, אתרחק מן הרע ודי לי, לא כן. אלא ישתדל לכבד בני אדם על צד היותר נעלה"

וכמובן בחסידות – שימו לב להגדרה הנפלאה "שער הכניסה":

"רבינו הזקן כותב בסידורו: נכון לומר קודם התפלה 'הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך'. זאת אומרת, אשר מצוות אהבת ישראל היא שער הכניסה, אשר דרך בו יכול האדם לבוא לעמוד לפני ה' להתפלל, בזכותה תקובל תפלת המתפלל". (לוח "היום יום")

4. …אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב [זַרְעֶךָ] (בעל הטורים)

הפסוק המלא הוא: וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ:  לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ–לְמַעַן חַיֶּיךָ.

פסוק מאוד יפה ומאוד מרומם, הבקשה היא שהלב יהיה בסיפור, שהוא יהיה אמיתי. להרגיש, לחוש, לתת את הנשמה ואת הלב, לאהוב, לחיות, שזו תהיה החוויה שלנו. בתקופה האחרונה התרגלנו יותר מדי לחיות חיים לא אמיתיים, חיים וירטואלים. ה"חברים" שלנו כבר לא אמיתיים, ה"חיים" שלנו כבר לא אמיתיים. הסלולארי גורם לנו לא להיות בסיפור, הוא מסיח אותנו מ"להיות", ומכניס אותנו למצב של "להיות ולא להיות" ביחד. בעיני, כשאדם מגיע לפגישה, הוא צריך להשאיר את הסלולארי בתיק, ולהיות.

סיכום שנה אלול מוספי סוף שנה 2015: צילום סלפי הרג יותר אנשים מתקיפות כרישים. כן, זה נכון: בעוד ששמונה אנשים מתו מפצעים שספגו במסגרת תקיפת כריש – תאונות סלפי משונות גבו את חייהם של 12 בני אדם. עתה, כל שנותר הוא להמתין למשתמש חסר מזל או מודעות, שינסה לצלם סלפי עם כריש.

5. אָשִׁירָה לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר (האר"י)

היפוך מילים מפסוקי הפתיחה של שירת הים. האלול לא טבעי, צריך להפוך את הסדר. צריך להתאמץ. ולמה? כי בשביל העתיד, בשביל הגאולה, צריך להתאמץ. כאן האלול מגיע כטעימה ממצב אידיאלי עתידי, לקוות להרים ראש קדימה, להציב חזון יהודי. שמעון פרס אמר על הרבי "האיש הזה רואה את העתיד באותה ודאות בה אני רואה את ההווה". הוא זיהה אצלו את היכולת להתנתק מהווה, ולהיות בעל חזון אמיתי של גאולה. כולנו רוצים לשנות מציאות, אבל כשאנחנו חושבים על ט' באב של עוד חמישים שנה, אנחנו יודעים שגם הנכדים שלנו יצומו, שבגדול הכל ישאר אותו דבר, דתיים וחילונים יריבו, ביבי יהיה ראש ממשלה. לא. אפשר להחליף את הסרט, אנחנו קובעים.

זוכרים את נעמי שמר בתחילת השיעור? עוברות 40 שנה, ילדי ישראל גדלים על שיר החודשים שלה, אבל בשנות התשעים – 1992 היא כותבת שיר לתכנית לערוץ 1 "כמו חצב" לשיר קוראים "שנה טובה" (וכאן אני מודה לרב אברהם זיגמן חסיד חב"ד ולבתו תמר, דוקטורנטית על נעמי שמר, האחראית על עזבונה בספרייה הלאומית, עזרתם לי מאוד וגם הפעם). שיר פחות מוכר אבל אותו צריך גם ללמד בגנים, התמצית של אלול, תראו איזה יופי – כל הרוח האלולית האמיתית שעליה דיברנו באה פה לידי ביטוי, בעיני לא מדובר בשיר לילדים בלבד:

לא שכחתי

איך הלכתי

בדרכי אכזב

מחפשת

חן וחסד

בתחילת הסתיו

מתרגשת ופוגשת

אנשים וטף

ובונה

איתם ביחד

בית משותף

אולי אם השנה תהיה טובה

נשכח דרכי מדון ואכזבה

אולי נשלח ברכה, אולי גלויה

אולי בכלל נשיר הללויה

נדמה שהשנה הזו תלויה – בעצם בנו

"נדמה שהשנה הזו תלויה – בעצם בנו". לא לוח של חודשים מתחלפים מאליהם אלא אנחנו אחראיים בהתנהגותנו לגורלנו, עם חן וחסד ובית משותף.

טעמנו טעימות מחמישה ראשי תיבות של אלול שמעידים על פנימיותו של החודש ותוכנו – שנזכה לאני ודודי לדודי לי, לעיר מקלט, ל"ואהבת לרעך כמוך", להסיר את מה שמכונה עורלת הלב ולהיות כנים ואמיתיים, וכמובן להתקדם קדימה, לשאוף קדימה, לעבר הגאולה והתיקון.

תודה רבה לכם, שנה טובה.

ניפגש פה ב"ה בשבוע הבא, פרשה חדשה, היו עימנו.

***
כאן ניתן להאזין לקובץ אודיו של השיעור

להורדת קובץ mp3 לחצו כאן

רוצים עוד? ממש כאן תוכלו למצוא את השיעור על פרשת כי תצא, כפי שנמסר בשנה שעברה.

***

פרטים על ספרה החדש של סיון רהב-מאיר "הסטטוס היהודי" 

*****

השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר מתקיים מדי יום רביעי בשעה 21:00 בהיכל שלמה, רחוב המלך ג'ורג' 58, ירושלים.

שיעור נוסף, בתל אביב, מתקיים מדי יום ראשון בשעה 21:00 בהאנגר 11, נמל תל אביב. השיעור בתל אביב בעלות סמלית של 30 שקלים.

לחצו כאן לצפות בשיעוריה הקודמים של סיון רהב-מאיר ב״ליבא״

רוצים להישאר בקשר עם ״ליבא״ ולקבל עדכונים על שיעורים, מפגשים ותכנים?

אפשרות אחת: הצטרפו לעדכוני המייל שלנו. לחצו כאן.

אפשרות שנייה: הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו.
ההצטרפות לקבוצות מצריכה שני שלבים פשוטים:
1. הוסיפו את המספר של ליבא 058-70-75-455 לרשימת אנשי הקשר במכשיר שלכם.
2. לאחר שהוספתם את המספר, אנא שלחו הודעת וואטסאפ (לא סמס) למספר הנ"ל, וכתבו "הצטרפות".
מכאן ואילך, תוכלו לקבל עדכונים חמים ישירות לנייד.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

  1. חכם ומרתק.

    צריך להתרגל למתודה ומתרגלים מתוך הנאה רבה

    יצחק יאיר
פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *