בוא אל התיבה

פרשת נח, תשע״ז. תיבת נח של לימוד וחכמה, תיבת נח של שבת ותיבת נח של אישיות מבוצרת, אלו הן רק חלק מהתיבות האלטרנטיביות שמציעים חז"ל לגונן עלינו ממבול החיים. סיון רהב מאיר בשיעור השבועי

רוצים לקבל את שיעוריה של סיון רהב-מאיר לפני כולם? לחצו כאן והירשמו כמנויים לערוץ היו-טיוב של ״ליבא״

רוצים להבטיח שלא תחמיצו אף שיעור? הירשמו כאן לעדכוני המייל השבועיים של ״ליבא״

[הוידאו של השיעור נמצא כאן למעלה. קישור להאזנה והורדה של קובץ אודיו נמצא בתחתית הדף]

בשבוע שעבר נפתחה התורה בראשיתה של היצירה, העולם נברא, השבוע – נברא ההרס.

"נח היה בבחינת אדם שני, והוא עמד בראש האנושות החדשה", מכריז הרב שמשון רפאל הירש בגרמניה לפני כמאתיים שנה. את אדם הראשון כולנו מכירים, נח היה הטייק השני שלו.

הסיפור של נח נראה רחוק וחסר השלכות מעשיות, אבל שימו לב מה הרב אלימלך בר שאול אומר עליו: "פרשת נח היא פרשת האדם, כל אדם. לכל מי שרוצה ללמוד את עצמו, את אשר הינו ואת אשר הוא עלול להיות – הכול כאן".

למה זה לא סיפור היסטורי אלא אקטואלי? מה המנגנון שפרשת נח מלמדת אותנו על עצמנו? ישנם שני ביטויים בפרשה שהם בעצם כל חיינו, ומבטאים תנועה של פנימה והחוצה, שוב ושוב. הקב"ה אומר לנח בפרשה שני דברים, אחד בהתחלה ואחד בסוף, אחד לפני ואחד אחרי, ואלו הם:

"בוא אל התיבה" ו-"צא מן התיבה".

כל אחד מהם מייצג גישה אחרת.

"בוא אל התיבה" – אבן עזרא: "ויסגור ה' בַּעֲדוֹ – הסגירה בעת הזו טובה יותר מהפתיחה"

"צא מן התיבה – רבי נחמן: "כי ה' יתברך רוצה שהאדם יעבוד אותו בזה העולם דייקא"

מי צודק?

חנן פורת, שהיה ידוע ביכולת שלו להשתלב ולהיות מצוי בכל מערכות החיים, מסביר: "לפעמים צריך להסתגר! זו לא מנוסה מבוהלת מפני המבול, אלא תיקון פנימי ובניית כוחות מחודשים, כמו עובר במעי אימו, התפתחות כדי לצאת אחר כך לעולם ולפעול בו. היחיד רוצה לתקן עולם לפני שהוא עצמו בשל, תנועות חברתיות רוצות לעשות מהפכות לפני שהן מגובשות, אנחנו צריכים איזון מתי לבוא אל התיבה ומתי לצאת החוצה"

המנגנון העתיק הזה, של התכנסות והתרחקות למול פתיחות ומעורבות, נכון בפרט כשמשתולל מבול בחוץ. חז"ל מגדירים את נח כמי ש"ראה עולם בנוי, עולם חרב ועולם בנוי". כל מי שחי לפני המבול מת, כל מי שחי אחרי המבול ידע שהיו חיים לפני המבול מתוך השמועה, אבל היחידים שהיו שם, שיודעים לספר מתוך עדות אישית, הם נח ומשפחתו. זה מטיל עליהם הרבה אחריות, ונותן להם פרספקטיקה. הרב עמיטל, ניצול שואה, השתמש בביטוי הזה כלפי עצמו. ניצולי שואה, שלצערנו הולכים ומתמעטים, הם היחידים שראו עולם בנוי, שהכירו את יהדות אירופה של לפני ההשמדה, עולם חרב – עברו את השואה, וב"ה עולם בנוי. ככה זה לגבי כל אדם שחווה מהפכה. אפשר לומר שגם בדורנו, האנשים שלפני המהפכה הטכנולוגית, ידעו לספר לדור שאחריהם "איך זה היה נראה לפני תקופת האונליין".

האייקון של תיבת נח מוקבל ע"י חלק מהפרשנים למשה בתיבה. התיבה של נח היא לא רק מקום לברוח אליו מהמבול, אלא ממציאות של רוע. כאשר מסביב רשע ופשע, מסביב יהום הסער, את מה שחשוב לנו שמים בתיבה. מגוננים עליו מפני הבחוץ. זאת, אגב, בניגוד לתיבת פנדורה מהמיתולוגיה היוונית, שהכילה בתוכה את כל הרוע.

מה היא הייתה אז, מי היום אותה תיבה, ומה אנחנו צריכים לעשות כדי להיכנס אליה מדי פעם? להלן חמש הצעות לתיבות נח הזמינות גם בימינו.

  1. התיבה כתורה ותפילה

הבעל שם טוב שם דגש על התיבה כמילה:

בוא אל התיבה" – היכנס אל אותיות התורה והתפילה"

רבי נחמן: "ונח שהיה צדיק ניצול על ידי התיבה שנמשכה מתיבות ודיבורים ממש, היינו על ידי אותיות ותבות התורה שזכה לקיים… ותיבת נח הוא בחינת הדיבורים והתיבות של תפילות ובקשות שישראל מתפללים ומתחננים" (רבי נחמן)

למילים יש ערך. כמה מלים אומרים, בלי להתכוון, עם להתכוון, בניסיון להיטיב או בניסיון להרע ולצחוק. הרב אדלשטיין, רבה בן התשעים ושתים של רמת השרון, שעבר ניתוח במיתרי הקול, היה צריך להתמודד עם שאלה מעניינת. קלינאי התקשורת שבא לעבוד איתו על הגיית מילים מחדש, שאל אותו אלו שתי מילים הוא רוצה ללמוד לומר, מילים שהוא לא יכול בלעדיהן. תשובתו הייתה "תודה" ו-"ואמן".

במילים, בתורה, בתפילה ובלימוד בכלל, קיים עוגן. זהו חוף מבטחים. השבוע התחילה שנת הלימודים האקדמאית, במקביל זמן חורף התחיל בישיבות, וטרם החגים התחילה שנת הלימודים עבור תלמידי הגנים, בתי הספר והתיכונים. רבקה ספיר, אמה של נעמי שמר, כתבה לבתה מכתב נפלא בהיותה תלמידה בבית הספר למוזיקה בירושלים, ובו יש את האחד התיאורים הנפלאים מהו, בעצם, טיבו ועצמתו של לימוד. לימים אריאל הורוביץ, בנה של נעמי שמר, מצא את המכתב, עיבד והלחין אותו. ראוי שיהפך הוא להיות המנונם של הלומדים באשר הם.

יום העבודה נגמר וירדתי לכנרת
לענות על מכתבך ילדתי הקטנה
קשה לך שם עכשיו בעיר בה את לומדת
קשה כמו שקשה תמיד בכל התחלה

רוח מתחילה לעלות וכבר סוער הים
כמו שסוערת נפשך שהיא נפש אמן
ובלב הים פתאום אני רואה סירה
ועליה דייג אחד שנלחם בסערה

מה יעשה הדייג – מה הוא יכול לעשות
כדי שהסירה תגיע אל החוף
יש רק דבר אחד שיעמוד בסערה
אם הוא יוסיף מטען לבטן הסירה

זו ילדתי התשובה גם לסערת נפשך
הלימודים שלך הם המטען על סיפונך
כאן פועלים עייפים כבר צמאים לשיר שלך
אבל את עוד צריכה לחתור
דרך כל הפוגות של באך

  1. התיבה כשבת

כאן ההתייחסות היא לא כניסה חד פעמית לתיבה, לא "למדתי כמה שנים אני יוצא לעולם", אלא מנגנון שחוזר על עצמו כל הזמן. כל הזמן יש מבול וצריך להיכנס ולהיטען ולצאת – המינון המדויק שרושם לנו הרופא הוא כל שבעה ימים בדיוק:

השפת אמת כותב: "ובזוהר הקדוש נח הוא בחינת שבת, שכתוב בו: וינח ביום השביעי. ושבת קודש כמו תיבת נח שבימות החול טרוד כל אחד בעסקי העולם הזה ובשבת קודש יש מקום לבני ישראל לברוח ולהניח כל זאת, להסתופף תחת צל כנפי השכינה… שכל העולם חרב והיה צריך לקבל חיות חדש משורש החיים וכן בכל שבת קודש כנ"ל"

רבי יהודה הלוי, כתב אי שם בספרד פיוט שבאמת קישר בין נח לבין השבת: "יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ"

  1. התיבה כבחירה בטוב נגד הזרם

נח מסמל, בין היתר, יכולת התמודדות מדהימה עם לחץ החברתי. "את האלוקים התהלך נח" – לא את דעת הקהל, לא את הטרנדיות התהלך, את האלוקים בלבד.

ישנם מדרשים רבים המתארים עם אלו דברי ליצנות וציניות התמודד בעת בניית התיבה. מאה ועשרים שנים בנה אותה והפך לבדיחה בקרב בני דורו. ילדים נולדו לצד זה וחיו לצד זה והוא היה ברקע כל הזמן, תזכורת לנבואת הזעם שאיש לא התייחס אליה. תחשבו על דבר כזה בימינו, כמה הזוי אדם כזה ייתפס בציבור.

בתוך התיבה התקיימה מציאות הפוכה למציאות הרעה שבחוץ: עמותת חסד עניפה, ענקית.

מכתב מאליהו:

"נצייר לעצמנו, נח ובניו ומשפחתו שמונה נפשות שמשו והאכילו לעשרות אלפים בעלי חיים כל אחד בזמנו ובמזונו המיוחד לו, הן ביום והן בלילה במשך שנה תמימה, הרי זו פעולה של גמילות חסדים מאין כמוה"

תשובת המשקל למה שבחוץ מודל קיצוני נגדי, הרב נריה: "זה לעומת זה: האנשים אשר זכו להישאר ולהינצל ממי המבול, קיבלו חינוך מיוחד של הצטמצמות וזהירות מדוקדקת, שלא להיכנס לתחום הזולת. בתיבה קטנה נדחסו אדם ובהמה, זאב עם כבש, נמר עם גדי יחדיו – ואיש לא דחף את חברו. כל אחד שמר בקפדנות על תחומו, כי ידעו והרגישו – דחיקת רגלי הזולת תביא מיד להריסת התיבה, כל באי התיבה ייפלו ישר לזרועות המבול. וזאת תורת התיבה, העולם הקטן: להעמיק בלב את ההכרה כי אף העולם הגדול אינו אלא תיבת נח. כל הדוחף את רגלי חברו, וכל המשיג את גדול חברו, סופו שהוא מביא את העולם כולו לאבדון. ברם, אם נשמור על זאת התורה, כי אז – חסד ה' מלאה הארץ".

אפילו בדיבור לפני הכניסה לתיבה קיימת רגישות מיוחדת. כל שנה מחדש אני משתדלת להתעכב על המילים האלה בפרשה, אולי כדי לבדוק שהן לא השתנו: התורה מספרת שאל תיבת נח נכנסו כל סוגי בעלי החיים: "מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה" וגם "מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹורָה". למה לא לכתוב פשוט "מן הבהמה טהורה" ואז "מן הבהמה הטמאה"? למה צריך להתעכב ולהאריך ולכתוב "מן הבהמה אשר איננה טהורה"? חז"ל מסתכלים על הפירוט הזה של התורה ולומדים ממנו כלל (פסחים, ג, א): "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו". כלומר, אפילו התורה טורחת ומאריכה, רק כדי לבחור מילה יפה יותר ולא מילה מעליבה. שווה להתאמץ כדי לדבר באופן יותר עדין. המסר הוא אותו מסר, אבל האווירה – אחרת לגמרי.

ואולי יש כאן עוד נקודה – שקשורה לעיתוי. הרי מתי התורה ממליצה לנו לשמור על דיבור נעים יותר? במצב שבו האנושות כולה מתבוססת באלימות, שחיתות, רצח וגסות. העבירות של דור המבול היו כל כך חמורות וקיצוניות, שעוד רגע נקרא איך כמעט כל העולם הושמד במבול. אז במציאות כזו איומה, אנחנו מדקדקים ב"בהמה לא טהורה" במקום "בהמה טמאה"? נו באמת, זה כל כך משנה, כשבחוץ כולם רוצחים וגוזלים? התשובה היא כן. גם אם בעולם כולו משתולל מבול, גם אם הפיד כולו מלא קללות, גם אם המירוץ לנשיאות המעצמה הגדולה בעולם מתדרדר לתהום – דווקא אז, התורה מציגה לראשונה את הכלל שילווה אותנו אלפי שנים: "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו".

אבל בחומש ויקרא, לעומת זאת, המילה "טמא" מופיעה פעם אחר פעם, כי בעוד ספר בראשית עוסק ביחסי אנוש, מסביר ברבי מלובביץ, ספר ויקרא עוסק בהלכה, בתכלס, ושם צריך להיות חדים ומדויקים ולא ללכת סחור סחור.

  1. התיבה כמשפחה

אמר יהודה בר אלעאי על התיבה: "אילו הייתי שם שובר הייתי אותה ויוצא לי". עד כדי כך היא הייתה מאתגרת. יש "תיבת נח" שבימנו רבים האנשים שמחליטים לשבור אותה, המשפחה.

נכון, לפעמים קשה, להסתדר יחד במקום צפוף, כשאין לאן לברוח, כל בוקר אותם אנשים… אז מה?

בואו נדבר קצת על אשתו של נח, שהיא לא רק "אשתו של". במדרש עליה נאמר "אשת חיל מי ימצא". תחשבו מה זה להיות אשתו של נח, בונה תיבה 120 שנה, אחר כך מאכיל לך חיות בתוך הבית… זה פשוט. גם שימו לב לשמות שלהם: נח ונעמה, נוחות ונעימות. ככה אמורה להיראות זוגיות.

יש קשר בין נאמנות למוסד המשפחה כאן לבין התגובה של היקום כלפינו. כשאין גבולות כאן בארץ אין גבולות בשמיים. כשאין נאמנות ומסירות (במדרש מצוין כי בתקופת נח ילד לא ידע מי אביו ואימו), אין גבולות בשמיים. הגשם שאמור להיות ברכה פורץ כל גדר וגבול וסייג, כי אם אנחנו בכוחות שקיבלנו להשתמש לברכה הורסים את העולם – גם הגשם המבורך הופך מקולל.

יחסי הורים ילדים, יחסים בין בני זוג, יחסים בין הורים לילדים – כל מה שהיה מובן מאליו מתפרק, אקדמית ותקשורתית, התשובה היא להילחם על המשפחה. היא תיבת הנח שלנו מול המבול שבחוץ.

  1. אתה קובע מה תיבת נח שלך

הנתיבות שלום לוקח את תיבת נח למקום האינדיבידואלי, ואומר שלכל אחד יש את תיבת הנח שלו: "כאשר נדמה לאדם שהוא מושחת בכל מהותו, העצה אז היא 'עשה לך תיבה', בכל יהודי יש ניצוץ כוות עילאיים, וזו תיבת נח, שהניצות הזה הוא תיבת נח המצילה מדור המבול. יש לו עניין אחד שעליו הוא שומר אף בכל המצבים הגרועים יבותר וממנו אינו נסוג, והפרט ההוא הוא אצלו בבחינת תיבת נח המצילתו מכל המצבים הירודים ביותר".

דביקות אפילו במשהו קטן, יכולה להיות החבל שימשוך אותך חזרה.

נסכם – תיבת נח כאותיות התורה והתפילה, לא להתבייש להוסיף מטען לבטן הספינה. תיבת נח שבועית כשבת, תיבת נח כאומץ ללכת נגד הזרם ולהיות חיים שהם מודל ומופת גם אם מסביב כולם מתנהגים אחרת, תיבת נח כמשפחה בכל ההקשרים הורים בני זוג וילדים ולסיום – תיבת הנח שכל אחד מאיתנו יודע מהי והיא הנקודה הטובה שלו שהוא שומר עליה בכל המצבים.

תודה רבה. בשבוע הבא נפגוש את "האדם השלישי", אברהם אבינו.

***

כאן ניתן להאזין לקובץ אודיו של השיעור

להורדת קובץ mp3 לחצו כאן

השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר מתקיים מדי יום רביעי בשעה 21:00 בהיכל שלמה, רחוב המלך ג'ורג' 58, ירושלים.

שיעור נוסף, בתל אביב, מתקיים מדי יום ראשון בשעה 21:00 בהאנגר 11, נמל תל אביב. השיעור בתל אביב בעלות סמלית של 30 שקלים.

לחצו כאן לצפות בשיעוריה הקודמים של סיון רהב-מאיר ב״ליבא״

רוצים להישאר בקשר עם ״ליבא״ ולקבל עדכונים על שיעורים, מפגשים ותכנים?

להצטרפות לעדכוני המייל שלנו. לחצו כאן.
להצטרפות לקבוצת הוואטסאפ "עדכונים מאתר ליבא" שילחו הודעה למספר 058-7075455 או לחצו על הקישור הבא: http://bit.ly/leeba-whatsapp
מכאן ואילך, תוכלו לקבל עדכונים חמים ישירות לנייד.

- אולי תמצאו עניין גם בכתבות האלה -

פרסם תגובה

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *