בשיעור הקודם עסקנו בלהבין למה מידת הזריזות היא לא מידה שמצויה בנו באופן טבעי, למה אנחנו כל כך צריכים לעבוד עליה? בשיעור הנוכחי נלמד את הדרכתו של הרמח"ל, ונבין כיצד בכל זאת ניתן לקנות אותה.
הרמח"ל מציין כי ניתן לקנות את מידת הזריזות בשתי הזדמנויות:
קודם המעשה: בבחינת "מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה" – אנחנו רגילים שמדברים על החמצה של הזדמנות, או פספוס במשחק כדורגל, אבל מקור המילה החמצה בתהליך הכנת היין. במידה והתעכבנו בתהליך הכנתו, היין עלול להחמיץ, להתקלקל. יש פה הפסד של משהו שעד לפני רגע יכל להיות שלנו, אך אבד עקב ניהול לא נכון של הזמן. אותו רעיון קיים בהכנת מצות, לא אם מבצעים את תהליך הכנת המצה טרום האפיה תוך 18 דקות, הבצק הופך להיות חמץ. הכל עניין של עיתוי. המציאות מזמנת לנו דברים ערכיים, חיוביים, נגישים, אבל אם נתמהמה, הטיימינג יחלוף ונשאר בידיים ריקות.
הדבר דומה לסוחרים. בעולם המסחר, אנו יודעים, הצלחה מבוססת על ניצול נכון של הזדמנויות. ברגע שאנו ערנים אליהן, ניתן להרוויח. אותו הדבר הנכון לעולם הנפש. זיהוי נכון, ובזמן, של טעויות, של משברים במערכות יחסים, של רגשות הזקוקים למענה של הקרובים אלינו, של תחושות פנימיות, יאפשר לנו לתקן אותם, ולהתקדם, בטרם יהיה מאוחר.
תוך כדי המעשה: הרבה פעמים קורה שכבר התחלנו לעשות מעשה חיובי, אבל פתאום הרוח ירדה מהמפרשים, יש דברים שמסיחים את דעתנו, וגורמים לנו להיות פחות מגוייסים לעניין, להרפות ממנו. לדבר הזה מביא הרמח"ל דוגמא נגדית מאברהם אבינו, שהכנסת האורחים שלו התחילה וגם המשיכה עם מלוא המוטיבציה. ראו כמה מילים שמציינות מהירות:
"וַיַּרְא, וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל, וַיִּשְׁתַּחוּ, אָרְצָה. ג וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ–אַל-נָא תַעֲבֹר, מֵעַל עַבְדֶּךָ. ד יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ. ה וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ–כִּי-עַל-כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל-עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. ו וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה, אֶל-שָׂרָה; וַיֹּאמֶר, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת–לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת. ז וְאֶל-הַבָּקָר, רָץ אַבְרָהָם; וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר, וַיְמַהֵר, לַעֲשׂוֹת אֹתו"ֹ.
מהי המהירות עליה מדברת מידת הזריזות?
האדם מורכב מחומר ורוח. החומר מיסוד העפר, והרוח מיסוד האש.
החלק הדומיננטי יקבע אם נהיה זריזים.
בספר החינוך כתוב העקרון הבא: "אחרי המעשים נמשכים הלבבות"
כמו אברהם, אתה יכול להניע את עצמך, לפעמים אפילו בצורה טכנית, לעשות דברים בזריזות, ובכך להפוך עצמך להיות זריז. אתה רוצה לטפח את מידת הזריזות? תתחיל לעשות פעילות מהירות. לעשות דברים מהר, ואז התכונה תטמע בך. ההרגל יהפוך לטבע.
