"כעיתונאית אוכל הייתי הולכת ומלטפת סטייקים משוישים במקררים של מסעדות בשר, וכותבת על הסטייק הטוב ביותר בתל אביב, הייתי חלק מהתרבות ההדוניסטית, הפודית, שלא רואה ממטר שום דבר, שהקודש הקודשים שלה זה 'טעים לי'", מספרת אורי שביט, לשעבר עיתונאית אוכל מוערכת מבית "על השולחן".
לרבים היה קשה לקבל את המהפך שלה: "טבעונות זו תפיסה מאד בריאותיסטית, נבטוטים וחסות, משהו נורא סגפני ואומלל, נזירי כזה, אמרו לי 'זה יעבור לך'. ואז הייתי צריכה להוכיח, לעצמי ולאחרים, שאפשר לעשות את זה אחרת". ההוכחה באה בדמות בלוג קולינארי מצליח ("טבעוניות נהנות יותר") שהתפתח לסדנאות בישול טבעוניות. "הפחד הוא שאתה לא תהיה יותר מי שאתה, אנחנו נורא מגדירים את עצמנו דרך האוכל, לא רק עיתונאי אוכל, שזה נורא מובהק וברור, אלא אנחנו היהודיים והישראלים באופן כללי חיים סביב המטבח, אלו מתכונים שעוברים מדור לדור, זו שגעת שלמה, וברגע שיש לך מודעות ואכפתיות, יש לזה מחיר, אבל מה עדיף?".
היא לא מסתירה את הטריגר המוסרי שגרם לשינוי: "את גם עוברת עם עצמך כל מיני תהליכים בתוך הזהות החדשה שלך. מתשנה. מתגבשת. זה אימוץ או חידוד של סולם של ערכים, שלא חייתי לפיו לפני כן. אנחנו המון פעמים משתמשים בביטויים יפים של 'דאגה לאחר' או 'דאגה לחלש', אבל לא מאמצים את זה כאורח חיים. טבעונות משמעה לאמץ את תפיסת העולם הזו במלואה".
בעיניה, הערכים של היהדות מתחברים לזה אחד לאחד. "לפי 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'- אתה חייב לשמור על הבריאות שלך, לפי 'בל תשחית' – אתה צריך לשמור על הכדור שלך, וכמובן איסורים על צער בעלי חיים, יש בתורה אינסוף אזכורים עד רמת פרקטיקות של איסור להפריד עגל מאימו".
"ברגע שאת מאמנת את שריר האמפתיה הוא גדל, מתחזק ומחדד לך איזה בנאדם את רוצה להיות", היא מסבירה, "כן, אני מאפשרת היום למה שפעם היו כותרות בחיים שלי להיות איך שממש אני חיה. אף אחד לא יכול להגיד שהוא באפס של פגיעה באחרים. לעשות כל מה שאתה יכול כדי לא לפגוע באחר, לראות את האחר כדבר ראשוני בסיסי, זה כלל בכל דת. הענין הוא שאנשים מחליטים מי זה 'האחר'. אתה לא בא וקובע איך נח לך להגדיר את האחר הזה שבו אתה לא פוגע, מי שהוא לא כמוני, לא מהעדה שלי, לא מהעם שלי, לא מהצבע שלי, או לא מהמין הביולוגי שלי…".
ומסיימת "וזכיתי לחיות בישראל, במקום שהיה כל כך בשל לאמץ את אורח החיים הזה".
סרטון זה הוא הסרטון השלישי האחרון בסדרת "אנשי מעשה", בבימויה של דפני ליף ובהפקת אתר ״ליבא״, שמלווה יום בחיים של אנשים שלא רק מדברים על לשנות את העולם, הם גם קמים ועושים שינוי, יוצרים מהפכות חברתיות. בסרטונים הקודמים ליוונו את הפעילה החברתית (כנפיים של קרמבו, זכרון בסלון) עדי אלטשולר, ואת אמן הספוקן וורד והיוצר היפואי יונתן קונדה.
