בשיעורים הקודמים (כאן וכאן) עסקנו במבוא לספר "מסילת ישרים", ספר המוסר האלמותי של הרמח"ל. בשיעור זה אנחנו סוף סוף לוקחים את הספר ליד, מלטפים אותו קצת ופותחים בעמוד הראשון, בפסקה הראשונה. ממנה נלמד מה באנו לעשות כאן.
הרמח"ל מתחיל בפרק הראשון בביאור כלל חובת העולם בעולמו, וכך הוא כותב:
יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא – שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו וּלְמַה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו.
מדובר באמירה מאד מאתגרת. הרמח"ל טוען שהאדם נועד לשליחות. שיש בו כוחות, כישרונות חבויים, משימות שרק הוא יכול למלא בעולם. לדבריו, אדם, כל אדם, צריך לברר מהי תוכנית חייו. מהי אותה שליחות. איך אפשר לדעת? היהדות מציעה ספרי הדרכה, החל מספרי הבסיס, התורה עצמה, בכתב ובע"פ, עד ספרי מוסר, כמו מסילת ישרים עצמו, שמציע פלטפורמה מכוונת שינוי.
מהי השליחות המיוחדת שלי בעולם? אדם צריך לזהות בכוחו את הכישרון, התכונה, שאם הוא לא יוציא לפועל, לא יביא לידי ביטוי, הוא לא יהיה שלם עם עצמו. הוא ירגיש חסר. כל אדם מתחבט בשאלות הבחירה, האם בחרתי את הדרך הנכונה? האם לא פספסתי משהו בדרך? אדם צריך להיות מאד אמיתי וישר עם עצמו כאשר הוא שואל את השאלות הללו, כי רק כשיגיע אליהן נקי וראוי יוכל לענות תשובות אמת, תשובות אותנטיות שלא נובעות מאינטרסים או מהזולת.
לא מדובר רק על בירור חד פעמי. אדם צריך בכל רגע, בכל צומת בחייו, לשאול את עצמו: האם אני עושה את הדבר הנכון? האם אני ממצה את עצמי? האם אני מנצל את כל התכונות שיש בי? האם אני יכול להועיל יותר לסביבה הקרובה שלי? רק כך הוא יגיע אל המקום האמיתי אליו נועד.
